פסטיבל ירושלים: השוביניזם של רשף לוי, הקאמבק של ריבר פיניקס

הסקסיזם של רשף לוי שובר שיאים ב"לצוד פילים", "הנוער" של תום שובל עונה על הציפיות ו"דם אפל" מחזיר לחיים את ריבר פיניקס בצורה מהפנטת ומאתגרת. נטע אלכסנדר עם כל הפרטים על פסטיבל ירושלים 2013, כתבה ראשונה בסדרה

נטע אלכסנדר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נטע אלכסנדר, עכבר העיר

פסטיבל ירושלים ה-30 נפתח ביום חמישי (ה-4.7) בבריכת הסולטן עם אינספור נאומים, תודות והענקת אות הוקרה לשחקנים ששון גבאי ומוני מושונוב. אחרי שלימור לבנת נשאה את הנאום הקצר ביותר בתולדות הפסטיבל ("באנו לכאן לצוד פילים", היא אמרה במחווה לסרט הפתיחה), הבמאי רשף לוי נשא את אחד הנאומים הארוכים בתולדות הפסטיבל, במסגרתו הוא ביקש מהקהל לצעוק באנגלית We love you Patrick במחווה לשחקן פטריק סטיוארט שמככב בסרטו "לצוד פילים" אבל לא הצליח להגיע לפסטיבל.» פסטיבל ירושלים - כל הפרטים» סרטי החובה לפסטיבל » "לצוד פילים": רשף לוי יורה ומחטיאשלושת ימיו הראשונים של הפסטיבל כללו עשרות הקרנות ובהן של הסרטים הישראלים "הנוער" ו"ערבאני", אשר משתתפים השנה בתחרות העלילתית. במהלך השבוע הקרוב יתפרסמו כאן ביקורות וסקירות על סרטים בולטים בפסטיבל, והפעם: "לצוד פילים", "ערבאני", "הנוער" ו"דם אפל". "לצוד פילים" של רשף לוי

על מה מדובר: סרט ישראלי שפתח את הפסטיבל ומצליח בדרך נס לאחד בין השחקן הבריטי סר פטריק סטיוארט (קפטן פיקארד מ"מסע בין כוכבים: הדור הבא") למוני מושונוב וששון גבאי. קהל יעד: מי שזוכר בחיבה את קומדיית בית האבות הקלאסית "קוקון" (1985), ומי שנהנה מ"אהבה קולומביאנית", סרט הביכורים של לוי מ-2004. סרטו השלישי של לוי אחרי "אהבה קולומביאנית" ו"איים אבודים" הוא קומדיה שגיבורה הוא יונתן (גיל בלנק), ילד בן 12 שמתמודד עם רגשות אשמה בעקבות מותו הפתאומי של אביו (צביקה הדר), שעבד כמאבטח בנק. כדי לנקום במנהל הבנק (משה איבגי), שמסרב להכיר באחריותו למות האב ומתעקש להתחיל עם האלמנה הטרייה (יעל אבקסיס), יונתן חובר לשלושה קשישים כדי להוציא לפועל מבצע עוקץ מתוחכם. ביחד עם הקשישים – סבו המנוכר  אליהו (גבאי), חברו החרמן ולקוי הראיה ניק (מושונוב) וגיסו של אליהו, לורד בריטי ושחקן שייקספירי כושל (סטיוארט) – יונתן יוצא למסע כדי להשלים עם אובדן אביו ולעשות קופה על הדרך. הקהל בערב הפתיחה אומנם צחק לאורך כל הסרט, אבל התגובה הזו מעידה בעיקר על כך שרוב הבדיחות בסרט מכוונות למכנה המשותף הנמוך ביותר. פה ושם אפשר אמנם למצוא הברקה קומית, אבל רוב הזמן הבדיחות נעשות על חשבון הדמויות ועוסקות בחרמנות התמידית של הקשישים (שמפנטזים על עובדת צעירה בבית האבות המגולמת על ידי רותם זיסמן-כהן). השילוב בין מלודרמה משפחתית לבין קומדיה יוצר חוויית צפיה משונה שבה לא ברור האם אנחנו אמורים להתרגש ולהזדהות עם הדמויות או פשוט ללעוג למוגבלויות שלהן. הטון הסקסיסטי שמאפיין את כל סרטיו של לוי הגיע כאן לשיא חדש במסגרתו הדבר היחיד שהדמויות הנשיות בסרט (זיסמן-כהן ואבקסיס) יכולות להציע לעולם הוא סקס או פנטזיות מיניות. שורה תחתונה: אין הרבה קומדיות בקולנוע הישראלי העכשווי ולכן יש רצון בסיסי לפרגן לכל במאי שיוצר בז'אנר הזה, אבל באופן מצער הוולגריות של "לצוד פילים" היא לא מה שנדרש כדי למלא את הוואקום הזה. למרות שהסרט מתיימר לעסוק בנושאים כבדי משקל כמו יתמות, זקנה ומוות, בסופו של דבר כל מה שתזכרו ממנו הוא כמה בדיחות ואת פטריק סטיוארט מנסה לדקלם מונולוג שייקספירי באמצע שוד בנק.חוויית צפייה משונה. הטריילר ל"לצוד פילים":

 "ערבאני" של עדי עדואן על מה מדובר: מלודרמה משפחתית המתהדרת בתואר "הפיצ'ר הדרוזי הראשון".קהל יעד: חובבי מלודרמות וסרטי אווירה איטיים וללא דיאלוגים.    לעומת "לצוד פילים" ההיפראקטיבי, "ערבאני" מציע חוויית צפייה אחרת לגמרי: מהורהרת, איטית ומלנכולית. סרטו של עדי עדואן, שמשתתף בתחרות הישראלית, מגולל את סיפורו של יוסף (איאד שיתי), גבר דרוזי שחוזר לכפר הולדתו 17 שנים לאחר שהוא נאלץ לעזוב את משפחתו בעקבות החלטתו להתחתן עם אישה יהודייה. כעת, לאחר שנפרד מאשתו, הוא חוזר לגור בבית אמו עם שני ילדיו המתבגרים, סמדר ואלי – שניהם דוברי עברית ולא מדברים מילה בערבית. מבחינת אווירה וסגנון, עדואן מעדיף מחוות גופניות מאשר דיאלוגים. זוהי בחירה שמזכירה סרטים כמו "שרקייה", סרטו המצוין של עמי ליבנה שעסק במשפחה בדואית שחיה בנגב וזכה בפסטיבל בשנה שעברה (הדימיון בין שני הסרטים אינו מקרי – ליבנה עבד כעוזר במאי ב"ערבאני"). הבחירה להמעיט בדיאלוגים יוצרת סגנון אסתטי מעניין, אבל במקביל היא גורמת לכך שחלק מהדמויות (ובעיקר אמו המבוגרת של יוסף, עפיפה) נותרות שטוחות למדי והצופה נדרש להשלים בעצמו את ההיסטוריה והמוטיבציה שלהן. למרות מגבלותיו, "ערבאני" מספק לא מעט רגעים יפים ואף מרגשים שיוצרים דיוקן של קהילה סגורה ונוקשה שלא זכתה כמעט לייצוג קולנועי עלילתי. שורה תחתונה: עדואן מתגלה כאן כיוצר מוכשר וכבמאי שמוציא משחקניו את המיטב. הסרט צובר תאוצה לקראת חלקו האחרון, שעוסק באחד המוטיבים השכיחים ביותר בקולנוע: חוסר היכולת להשיב את הגלגל לאחור.מציג דיוקן של קהילה סגורה, שכמעט לא נראתה בקולנוע (צילום מתוך הסרט) "הנוער" של תום שובל על מה מדובר: מותחן חטיפה מלנכולי שנחשף לראשונה בפסטיבל ברלין. קהל יעד: חובבי מותחנים פסיכולוגים, וכל מי שרוצה לראות סרט ביכורים מרשים של יוצר ישראלי.  

סרט הביכורים של תום שובל מגולל את סיפורם של יקי ושאול קופר (האחים דוד ואיתן קוניו), שני אחים שהוריהם (משה איבגי ושירלי דשא) נמצאים בחובות וחוששים שדירתם תילקח מהם. בניסיון לשנות את רוע הגזרה, האחים מחליטים לחטוף צעירה עשירה ולבקש מאביה כופר, אבל – בהתאם לז'אנר – תוכנית החטיפה מסתבכת ומובילה לתוצאות בלתי צפויות.

ההישג המרכזי של שובל הוא יכולתו לייצר מתח ולהתמודד באופן מורכב עם האמביוולנטיות המוסרית של הסיפור. בניגוד לסרטי "רמבו" האהובים על האחים (שאחד מהם עובד כסדרן ב"סינמה סיטי") ב"הנוער" אין חלוקה ל"טובים" ו"רעים". כולם ברגים קטנים במערכות גדולות מהם. הצילום המעולה של ירון שרף ("הערת שוליים") הופך גם רגעים חלשים יותר מבחינה תסריטאית למעניינים מבחינה אסתטית. יחד עם סרטים אחרים שנעשו לאחרונה על ידי במאים צעירים – ובהם "השוטר" של נדב לפיד, "מנתק המים" של עידן הובל ו"חיותה וברל" של עמיר מנור – המיתון הכלכלי והפערים ההולכים ומתרחבים בין העשירונים מסתמנים כמוטיב מרכזי בקולנוע הישראלי העכשווי.

שורה תחתונה: למרות חולשותיו ולא מעט בעיות באמינות, "הנוער" הוא סרט ביכורים מרשים שכדאי לראות על המסך הגדול בזכות צילום מעולה, משחק נהדר ואמירות חברתיות נוקבות.סרט ישראלי נוסף שמביא את המיתון הכלכלי למסך. הטריילר ל"נוער":

"דם אפל" של ג'ורג' סלוצר על מה מדובר: סרט שצולם ב-1993 אבל נגנז למשך שנים לאחר שהכוכב, ריבר פניקס, מת עשרה ימים לפני תום הצילומים ממנת יתר וחברת הביטוח החרימה את כל החומר שצולם. הסרט נערך מחדש על ידי הבמאי, סלוצר, במשך שלוש שנים ונחשף השנה בשורה של פסטיבלים, ובהם פסטיבל ברלין.קהל יעד: מעריצי ריבר פניקס, חובבי סרטי ניינטיז ומי שאהב את "נקודת זבריצקי" (1970) של אנטוניוני.הסרט, שמוגדר בתוכניית הפסטיבל כ"מערבון אקזיסטנציאליסטי", מעוצב כהזייה שנעה בין חלום לסיוט: זוג בורגני (ג'ודי דיוויס וג'ונתן פרייס) שיוצא לחופשה במדבריות יוטה נקלע לביתו של צעיר ממוצא אינדיאני בשם בוי (פיניקס). בתחילה נראה כי בוי מעוניין לעזור לשניים לתקן את מכוניתם שנתקעה באמצע המדבר, אבל מהר מאוד מתברר כי כוונותיו אינן כה טהורות והסרט הופך למותחן פסיכולוגי על רקע הנופים המהפנטים של יוטה וחרדות אפוקליפטיות הקשורות לפחד של בוי משואה גרעינית.במידה רבה השיחה עם סלוצר, שהגיע לירושלים כאורח הפסטיבל, התגלתה כמעניינת יותר מהסרט עצמו. סלוצר סיפר כי הוא הצליח להציל את הסרט רק עשרים שנה לאחר הצילומים בגלל סכסוך סבוך על הזכויות מול חברת הביטוח (שטענה כי פיניקס בן ה-23 רימה אותם בכך שלא הצהיר מראש על בעיות הסמים שלו). גם אחרי שהסרט הושלם והוקרן בברלין משפחתו של פיניקס סירבה לראות אותו או להשתתף בריאיונות לרגל יציאתו, ודיוויס – השחקנית הראשית – הודיעה לסלוצר כי היא אינה מעוניינת לראות אותו. למרות שרק שבעים אחוז מהחומר שצולם נשמר, סלוצר הצליח לשחזר את הסרט באמצעות שימוש בקטעי קריינות במסגרתם הוא מספר לצופים מה קרה בסצנות החסרות. באופן אירוני הטכניקה הזו, שנכפתה עליו בגלל אובדן הצילומים המקוריים, הופכת את הצפייה למאתגרת ומעניינת יותר שכן היא משאירה מקום לדימיונו של הצופה. שורה תחתונה: סרט לא פשוט לצפייה שיש לו ערך בעיקר כמחווה אחרונה לשחקן צעיר שהצליח להפיח חיים ותשוקה בתפקיד מורכב.   הסצנות החסרות הופכות את הסרט למעניין. הטריילר לסרט:התחזית: הסרטים הבולטים של הימים הקרובים» ראשון, ה-7 ביולי: "יש ילדים זיגזג" (17:30), "פנתר לבן" (19:30, משתתף בתחרות העלילתית), "דרך ולנטיין" (22:00).» שני, ה-8 ביולי: "מערבון בהר חברון" (12:15), "הורה 79" (19:30, משתתף בתחרות העלילתית) "הענק וגנו" (22:00).» שלישי, ה-9 ביולי: "אלבום 61" (16:00), "הגנן" (18:45), "ההיא שחוזרת הביתה" (22:00, משתתף בתחרות העלילתית).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ