רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בנות המהפכה: עתיד הנשים בקולנוע דווקא נראה ורוד

טקס האוסקר הקרוב יהיה שוב מלא בגברים מרוצים מעצמם, אבל בלי שהם ישימו לב הנשים השתלטו על הקולנוע - דור שחקניות מוכשרות ומרוויחות, יותר ויותר במאיות ובעיקר מבול של תכנים "נשיים" מבהירות שההווה אולי שייך לטראמפ אבל העתיד שייך להן

תגובות
יותר נשים, יותר מרוויחות ויותר מביימות. איימי אדמס, "המפגש"
יח"צ

"מהפכה אף פעם לא מתקדמת בקו ישר", כך ניסה להרגיע בנובמבר האחרון נשיא ארצות הברית היוצא את עשרות מיליוני מעריציו, שלא האמינו למראה המיליארדר השזוף עם שיער הסמור מחייך כל הדרך אל הבית הלבן. "היא נעה בזיג זג, לפעמים גם אחורה אבל בסופו של דבר היא תושלם". את אותו המשפט אפשר לומר לנשים בכל העולם שחזו השבוע בהכרזה המועמדים לאוסקר, אבל לא זכו לראות אישה אחת שמועמדת לפרס "חשוב" כמו בימוי, עריכה או כתיבת תסריט. אולי זה קרה בגלל שפשוט אין מספיק יוצרות, זכר להדרה של מאות שנים ממרכז הבמה, אולי כי האקדמיה התרכזה בלשכך את זעמם של השחורים בעקבות "האוסקר הלבן" של שנה שעברה על ידי מתן מועמדויות אינסוף, ואולי עדיין קיימת מיזוגניה בסיסית גם בהוליווד. לא משנה מדוע יעדרו הנשים מהמעטפות השנה, חשובה העובדה שאת המלחמה הקריטית - על מקומן המרכזי בתעשייה - הנשים כבר ניצחו. פשוט שכחו להודיע על כך לציבור. » אוסקר 2017 - כל מה שצריך לדעת» רשימת המועמדים המלאה לאוסקר» "שתיקה": יש אלוהים וקוראים לו סקורסזה»"לעבור את הקיר" - ברידג'יט ג'ונס ינטל»" לא פה, לא שם": יש הומור מתחת לחיג'אב» הבמאי שנשאר אחרון: איך זה שמרטין סקורסזה עדיין יורה?דור הזהב של השחקניות ההוליוודיות. ג'ניפר לורנס ב"חלום אמריקאי" (צילום: יח"צ)כמו תמיד חלון הראווה הוא בבואה טובה לאופי החנות, ובהוליווד חלון הראווה הזה הוא כמובן השחקניות. דור השחקניות הנוכחי יכול בקלות להיקרא "דור הזהב" של השחקניות בהיסטוריה של הוליווד. בשנים האחרונות הפכה קטגורית השחקנית הטובה באוסקר לקשוחה ביותר, עם התחרות הקשה ביותר - מעין "בית מוות" בו מתמודדים התותחים הכבדים ביותר של התעשייה. מספיק רק להזכיר את השחקניות הפועלות היום - נטלי פורטמן, איימי אדמס, אמה סטון, ג'סיקה צ'סטיין וג'ניפר לורנס - כולן מועמדות לאוסקר בעבר או בהווה, בנות אותו דור אבל בעיקר ובאופן נדיר בהיסטוריה, סוחבות על גבן סרטים שלמים. בניגוד לשחקניות ענקיות בעבר, שלרוב התמודדו באוסקר מול עצמן, כמו מריל סטריפ, הלן מירן ואפילו ג'וליאן מור הצעירה יותר, כל השחקניות מהדור החדש גורמות לצופים לקנות כרטיס לסרטים שלהן, ומצליחות להיות רווחיות לחברות ההפקה. איימי אדמס מובילה לבדה סרט מד"ב עתיר תקציב ("המפגש"), סקרלט ג'והנסון היא הכוכבת שסרטיה מכניסים הכי הרבה בהוליווד ולג'ניפר לורנס יש עדת מעריצים שלמה שקונה כרטיס אך ורק בשבילה. דור השחקניות הנוכחי גם מצליח "לפלוש" לתחומים גבריים לחלוטין, כמו סרטי אקשן או מד"ב, ומספיק להזכיר את טרילוגיית "מלחמת הכוכבים" החדשה ששמה במרכז הסיפור אישה, או את "מקס הזועם: כביש הזעם" שהציג כוכבת אקשן "פול טיים" (שרליז ת'רון).מובילות סרטי בנים מובהקים. שרליז ת'רון, "מקס הזועם: כביש הזעם" (צילום: יח"צ)הבדל נוסף בין הדור הסופר מוכשר הזה לדורות קודמים הוא היופי. כל השחקניות האלה יפות עד לכדי רמת הדוגמנות, אך הן בהחלט לא על תקן קישוטים בסרטים גבריים. הן גם לא מתבלטות, או זוכות ליחס רציני, רק באמצעות כיעור עצמי כמו שנאלצו לעשות רבות לפניהן (שרליז ת'רון ב"מונסטר" למשל). חוץ מהעובדה שהן רווחיות, איכותיות ובעיקר משלבות כמות ואיכות שגורמת גם לתחרות הנחשבת של "השחקן הטוב ביותר" להחוויר מולן, הן גם הפכו לחוד החנית של המאבק הנשי כולו. הדרישה החד משמעית של ג'ניפר לורנס לעשות דבר שאמור להיות טריוויאלי, ולהשוות את השכר שלה לזה שמקבל הכוכב הגברי שלצידה, נענה ב"כן" חד משמעי ומהמם על ידי המפיקים. בעקבותיה צעדו שאר חברות הדור והמשיכו למצב את עצמן ככוכבות אמיתיות, ולא רק בגלל פרסומות לבושם שהן עושות.דרמת מד"ב עתירת תקציב ובמרכזה - אישה. "המפגש" - טריילר:חלון הראווה הוא מרשים,  וזה טבעם של חלונות שרוצים לפתות אותך פנימה, אבל גם המצב בתוך "החנות" הוא לא פחות ממהפכה. זוכת אוסקר היסטורי על בימוי כבר יש (קתרין ביגלו ב-2009 על "מטען הכאב"), אבל מספר הבמאיות המשפיעות הפועלות כיום רק עולה. ביניהן ניתן למנות את אנדריאה ארנולד, שזכתה בפסטיבל קאן האחרון בפרס חבר השופטים על "אמריקן האני" שלה ופטי ג'נקינס ("מונסטר" ו"וונדרוומן" המתקרב). נכון, זאת טיפה נשית בים של טוסטסטרון בימוי עצום, אבל בעבר עצם המחשבה על אישה במאית היה מעורר צחוק בחדר הסיגרים והברנדי של האקדמיה. לא רק יוצרות הולכות ומתגברות, אלא גם יצירות שעוסקות בנשים, עולמן ומאבקיהן, שוטפות את המסך בהיקפים שלא נראו בעבר. בין אם בגל קומדיות, שהתחיל עם "מסיבת רווקות" ויגיע לשיא השנה עם "חטופות" של איימי שומר (שעושה מהפכה משלה בטלוויזיה) וגולדי הון, ובין אם בדרמות שלא מיועדות לנשים בלבד כמו "המפגש", "ברוקלין" שהיה מועמד לאוסקר או "פרשס" שהעיז לשים בפרונט שלו אישה מלאה ושחורה. אז נשים כותבות, יוצרות, מביימות, מככבות ומרוויחות מסרטים שמעיזים לעסוק בנשים. מי אמר מהפכה?בישראל המצב הוא עוד יותר אופטימי, כשהשנה האחרונה הניבה ייבול נשי פורה ומשובח. "סופת חול", הזוכה הגדול בפרס אופיר האחרון, "לא פה, לא שם", "אנשים שהם לא אני" ו"לעבור את הקיר" כולם בוימו על ידי נשים, ויותר מכך - עוסקים בנשים ומאבקיהן. אם מוסיפים לכך גם את "ישמח חתני" שמצליח לשלב מסרים פמיניסטיים בסרט מיינסטרים שמיועד לקהל שנגוע ברובו בשוביניזם, ונזכרים בקומדיה הכי נשית בהיסטוריה הישראלית - "אפס ביחסי אנוש" - אז מגלים שבישראל המהפכה הנשית הקולנועית כבר הושלמה. לפחות יש משהו אחד טוב בו אנחנו מקדימים את האחות הגדולה מאמריקה.בארץ המהפכה כבר הושלמה. "לעבור את הקיר" - טריילר:מי שיצפה בטקס האוסקר הקרוב יהנה מעוד תחרות צמודה בין כמה מהשחקניות הגדולות בהיסטוריה, אבל יתאכזב לראות פחות מדי נשים עולות לבמה כדי לקבל פרסים. מי שיכתת את רגליו לקולנוע, לעומת זאת, יראה יותר נשים שמרוויחות שכר שווה וגבוה מכך, מככבות ביותר סרטים שנשים ביימו, ביותר סיפורים על נשים ולמענן. בעיית שוויון הזכויות של האפרו-אמריקאיים לא נפתרה השנה בעקבות ריבוי המועמדויות השנה, אבל אשתקד המציאות נראתה הרבה יותר מדכאת עבורם, כמו שהיא מרגיש היום עבור נשים בכל העולם. אולי בעקבות גל המחאה הנשי העתיד האוסקרי יהיה יותר שוויוני, אבל היוצרות לא צריכות אפליה מתקנת או הצבעת רחמים שתשנה את המצב, כי מהפכת ההשתלטות הנשית על הקולנוע כבר בעיצומה. מישהו רק צריך לזכור לעדכן את ההוא עם הסמור על הראש.

*#