בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לוגאן - וולברין": סרט על אכזריות הזיקנה במסווה של סרט גיבורי־על

האחרון בטרילוגיה העצמאית של גיבור העל הוא הטוב שבסרטי "אקס־מן". בבוחנו את הזדקנות גיבוריו, הסרט עוסק ברצינות בנושאים שאינם אופייניים לסרטי קומיקס ועדיין מצליח להיות מהנה ועתיר אקשן

21תגובות
יו ג'קמן ב"לוגאן - וולברין"

להזדקן זה עסק מכוער. הגוף והשכל מתפרקים בהדרגה, בתהליך איטי ומזדחל, שסופו עגום ומוחלט. כל אדם חווה תסמינים שונים, אבל חווית ההזדקנות היא מה שמאחד את כל בעלי החיים. במקרה של וולברין בן ה-200 שנה, הזיקנה מקבלת ביטויים שונים לגמרי, אבל גם בני תמותה רגילים יוכלו להזדהות עם התהליך שעובר גיבור־העל בסרט "לוגאן — וולברין".

היקום הקולנועי של אקס־מן נפרד כיום מבנו הבכור והאהוב. יו ג'קמן, שהכריז שלא יחזור לגלם את המוטאנט הוותיק, הוא שיזם את הפרידה הקולנועית מהדמות שהפכה אותו לכוכב־על. מאז "אקס־מן" הראשון בכיכובו בשנת 2000, חזר ג'קמן לנעליו ולטפריו של וולברין בעשרה סרטים, כאשר "לוגאן — וולברין" הוא השלישי והאחרון בקו העלילה העצמאי של וולברין. ג'יימס מנגולד ("הולך בדרכי", "3:10 ליומה"), שביים את הסרט השני בטרילוגיה "וולברין", נרתם למאמץ המודע לסיים את סיפורה של הדמות עם סרט שיתבדל מכל שאר סרטי אקס־מן. לכן מדובר בסרט שעומד לבדו, ללא צורך אמיתי בהיכרות עם הסרטים הקודמים.

כבר מסצנת הפתיחה מורגש הניסיון להתרחק מהעולם המוכר של אקס־מן. אנו פוגשים את לוגאן, שיכור וחבול, ישן בלימוזינה שבה הוא נוהג למחייתו, כאשר כנופיית שודדים עושה את הטעות הנפוצה ביותר במפגש עם גיבור סרט אקשן — לא להבין שמדובר בגיבור סרט אקשן. טפרים נשלפים, נבלים משופדים והעלילה יוצאת לדרך. אלא שהאלימות עצמה, וריבוי הקללות, מלמדות שבניגוד לכל סרטי אקס־מן הקודמים, "לוגאן — וולברין" בחר לוותר על קהל הילדים, לאמץ עם דירוג הצנזורה R (לבני 17 ומעלה) וליצור סרט אחר, בוגר יותר.

השנה היא 2029, ושליטת התאגידים בעולם התהדקה עוד יותר. 25 שנה חלפו מאז שהפסיקו להיוולד מוטאנטים, בעוד מסע רדיפה של אותם תאגידים הפכה את לוגאן ודומיו לזן נכחד. הוא אמנם עובד בטקסס, מסיע בני נוער שיכורים לנשף, אבל את זמנו החופשי הוא מבלה בצדו השני של הגבול עם מקסיקו. שם, בעזרת מוטאנט נוסף בשם קליבן (סטיבן מרצ'נט) הוא מטפל בצ'רלס אקסבייר (פטריק סטיוארט) בחמלה מהולה בכעס ובטינה. אקסבייר, לשעבר פרופסור אקס שהוביל את אקס־מן, הגיע לגיל 90, וכמו רבים בקרב בני גילו, גם הוא סובל ממחלה הפוגעת בתפקודו הקוגניטיבי.

שגרת החיים העצובה של השלושה באמצע מהמדבר, בעודם מעבירים את הזמן עד המוות, נקטעת כשלוגאן פוגש עובדת לשעבר של תאגיד "טרנסג'ן". היא מציעה לשלם לו כדי שיבריח ילדה בת 11 לקנדה, אך הוא מסרב לקחת אדם נוסף תחת חסותו. הילדה, כמובן, אינה סתם ילדה וקטטת הבכורה מזכירה כיצד לוגאן הגיח בסרט המקורי לפני 17 שנה. מבלי לחשוף יותר מדי פרטים, הופך הסרט למסע בריחה שבמרכזו לוגאן, אקסבייר והילדה לורה (דפני קין), שיכולותיה העל־טבעיות וכישורי הלחימה שלה לא היו מביישות את וולברין עצמו.

המסע כולו, כבר משלבי הטיפול הסיעודי באקסבייר ושירות הבייביסיטר ללורה, מתנהל בניגוד לרצונותיו המפורשים של לוגאן, שאופיו המתבודד רק התחזק עם השנים. האזכורים החוזרים ונשנים למערבון "שיין" של ג'ורג' סטיבנס משנת 1953, שמתארים את יחסיו של אקדוחן נודד עם משפחה בוויומינג, מלמדים על הז'אנר שאיתו מתכתב הבמאי. הנופים הכפריים של טקסס, אוקלהומה וצפון דקוטה משמשים רקע הולם ומבטאים בצורה מזוקקת את השאיפה הזו, כמו גם את הרצון להתבדל מסרטי גיבורי־העל שנוטים להתקיים בסביבה עירונית ולפוצץ מגדלים ומונומנטים. אבל גם מסע הבריחה, שגדוש בסצנות אקשן אלימות במיוחד, לא פוגע בעיסוק בקשרים בין השלושה, ובין שלושתם למציאות הקודרת שסביבם. בסופו של דבר, זהו סרט מסע שבו התנועה במרחב משקפת את הרפלקסיה של שלושה דורות על העבר, ההווה והעתיד.

אחרי מאתיים שנות קיום, לוגאן מגלה את מגבלות גופו המתפרק, שכבר לא מסוגל להחלים בקלות. כל עימות גובה ממנו מחיר פיזי, שהוא נאלץ להתחיל להכיר בו, והכרה זו גובה מחיר כבד עוד יותר. אקסבייר פחות מוטרד מגופו, כמי שנע בכסא גלגלים מגיל צעיר, אבל המצוקה שלו חמורה פי כמה — שכלו הוא שמכשיל אותו. מחלה הדומה לדמנציה הופכת אותו לחסר שליטה על מחשבותיו. עבור פרופסור אקס, שמוחו נחשב לאחד מכלי הנשק המסוכנים בעולם, מדובר במכה הגדולה ביותר שהזיקנה יכולה להנחית עליו.

פטריק סטיוארט ב"לוגאן - וולברין"

העיסוק בהזדקנות ובהשלכותיה אינו באמת משתווה לסרטים שנעשו בשנים האחרונות, כמו "נברסקה" של אלכסנדר פיין (2013) או "אהבה" של מיכאל הנקה (2012). ואולם ל"לוגאן — וולברין" יש יתרון על שניהם בהיבט מסוים אחד, דווקא בגלל שמדובר במותג אקס־מן. "נברסקה" ו"אהבה" הראו לנו את הטרגדיה שבסוף הסיפור האנושי, אבל הם עסקו רק בו. וולברין ופרופסור אקס, לעומת זאת, התבגרו והזדקנו לנגד עינינו בעשרה סרטים על פני 17 שנים. ראינו את לוגאן רץ ונלחם כמו טורף ואת אקסבייר מפעיל את מוחו מספיק פעמים כדי להתחבר עוד יותר לתחושת חוסר האונים שתוקפת אותם. ההיכרות המוקדמת, המעמיקה וארוכת השנים של הצופים עם שתי הדמויות והשחקנים שמגלמים אותן מייצרת הזדהות ייחודית, כשנחשפים לצרותיהם האנושיות. לוגאן הופך מאקס־מן בלתי מנוצח לנציג דור האקס, שמוצא עצמו עם נטל כפול, טיפול בדור הבא אבל גם בדור הקודם.

צרת הדור השלישי בתקופתנו זוכה לביטוי יפה גם בדמותה של לורה הצעירה, שבניגוד ללוגאן ואקסבייר, אין לה אפילו את הפריווילגיה להתרפק על עבר טוב ופשוט יותר. היא נולדה לתוך עידן של כאוס ואכזריות. אלימות היא שפת האם שלה והישרדות היא מטרתה היחידה. במובן זה לורה מסמלת את המפנה מהסרט הראשון בסדרה, שיצא בימים האופטימיים שקדמו ל–11 בספטמבר 2001, וגם הוא עסק בשאלת קבלת האחר דרך העיסוק במוטציות. בסרט המקורי ראינו את לוגאן לומד בעזרת אקסבייר לא לפחד מהרוב המאיים ולצאת מהארון המוטאנטי, כי המין האנושי הוא טוב במהותו. כעת, מלמד לוגאן את הדור הבא שהמין האנושי הוא מסוכן, וכדאי לצאת מהארון רק אם יש לך דרך להגיע לקנדה.

למרות הניסיון לעסוק בנושאים לא שגרתיים עבור סרט גיבורי־על, "לוגאן — וולברין" הוא סרט מהנה ביותר. ההתרחקות מסצנות גרנדיזיות לטובת אקשן פשוט יותר לא הופכת אותו לפחות מרשים. אולי זו האלימות המוגזמת לפרקים שמפצה על המחסור בפיצוצים, אבל ייתכן שההצלחה נעוצה בעובדה שהאקשן משרת את העלילה ולא להיפך. כל אלה הופכים את "לוגאן — וולברין" לטוב ביותר בסדרת אקס־מן ולאחד מסרטי גיבורי־העל המעניינים ביותר מאז שכריסטופר נולאן נפרד מדמותו של באטמן.

"לוגאן — וולברין". בימוי: ג'יימס מנגולד; תסריט: מייקל גרין, סקוט פרנק, ג'יימס מנגולד; צילום: ג'ו מתיסון; שחקנים: יו ג'קמן, פטריק סטיוארט, דפני קין, בויד הולברוק. 137 דקות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו