רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ריצ'י ריץ': גאי ריצ'י, הבמאי הכיפי בעולם

הבמאי שהביא לנו את "סנאצ'" ו"לוק סטוק" ממשיך ליצור סרטים ייחודיים וסופר מצליחים. למה הוא גאון? (אלימות וצחוקים) ולמה מתעלמים ממנו? (אלימות וצחוקים). סיפורו של האיש שהיה במיטה עם מדונה

תגובות
אי־פי

אין מחמאה גדולה יותר לבמאי סרטים מאשר התחושה שמתגנבת לצופה באמצע צפייה בסרט, שהוא אינו יודע מי יצר אותו, כאילו מכיר את השפה בה הסרט מדבר. כמו להיט שלא היה מודע אליו של להקה אהובה במיוחד, ויודע עם התו הראשון שמדובר בה. רשימת הבמאים שלא ניתן לטעות בטביעות האצבע שלהם היא יוקרתית ומצומצמת. קווינטין טרנטינו, על הדם הניתז לכל עבר, נמצא שם ולצדו גם המאסטרים סטיבן שפילברג, כריסטופר נולאן, ווס אנדרסון ואנדריי זוויאגינצב הרוסי והמלנכולי עד לכדי התאבדות. לצד כל המוכרים והמוערכים הללו, יש עוד שם מוכר ואולי לא מספיק מוערך - גאי ריצ'י.

» "תברח": "פגוש את ההורים" גרסת הפחד
» "אשתו של שומר גן החיות": כשנמרים גונבים פוקוס לשואה
» איימי שומר לא שומרת על הכוס שלה
» מה לראות בדוקאביב 2017?
» כל הסרטים הגדולים של הקיץ

כמעט 20 שנה חלפו מאז פרץ לראשונה לחיינו עם סצינה מחולקת לשלוש על רקע השיר "הריקוד של זורבה" ב"לוק סטוק ושני קנים מעשנים", 20 שנה מאז הפך את הפשע הבריטי להכי סקסי שיש, ריצ'י עדיין כאן וממשיך לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב - סרטי גאי ריצ'י. עכשיו הוא חוזר לחיינו עם סרט חדש " קינג ארתור: אגדת החרב", שחוזר לעסוק באגדה המוכרת אודות המלך המיתולוגי של אנגליה, כולל שליפת החרב הכי מפורסמת בעולם מהסלע. כנראה שגם הפעם הוא ישבור קופות, יוציא רבבות צופים מאושרים מבית הקולנוע ויעורר תחושה מוכרת במיליוני צופים שלא מודעים בכלל שהוא עומד מאחורי הבימוי של הסרט. אז למה גאי ריצ'י כל כך גדול ופופולרי ולמה הוא עדיין קצת פחות מוערך מהראוי?

"קינג ארתור: אגדת החרב" - לצפייה בטריילר:

מה שעובר ביצירותיו של ריצ'י כחוט השני, או כמכת מרפק לפנים ליתר דיוק, היא אלימות. הבמאי הבריטי בן ה-48 פשוט אוהב מכות - בין אם פיזית כמתאגרף חובב ובין עם קולנועית בשלל סצינות גרפיות במיוחד. האווירה הכללית של הסרטים שלו היא אלימה אבל עטופה בהומור וסטייל, דבר שנותן למכות להפוך לכיף טהור ולא לדוקו מטריד. בנערותו התמקצע ריצ'י באמנויות לחימה, הוא מחזיק בחגורה שחורה בג'ודו ושולט ברזי הג'ו ג'יטסו. והרי כל אמן מתחיל יודע שחייבים לשאוב את היצירה מהחיים האישיים. ריצ'י ממש ברא שני אייקוני אלימות קולנועיים - ויני ג'ונס, כדורגלן קבוצת ווימבלדון לשעבר שחזותו הקשוחה קנתה לו קריירה הוליוודית מאז, וג'ייסון סתאתם שהפך לכוכב האקשן הכי גדול בעולם. שניהם כיכבו בשלושת סרטיו הראשונים והם הסמל לאלימות "הכיפית" שלו. בין אם זה ויני ג'ונס מרסק ראש של מישהו בדלת מכונית כי העז לקלל ליד בנו ("לוק סטוק"), בין אם זה ויני ג'ונס גורר בן אדם במכונית כשהוא כלוא בחלון הרכב ("סנאצ'") ובין אם זה ויני ג'ונס עולה לנגיחה כדי לרסק את הפנים של סוהר ("משחק מכור") - כל הדרכים מובילות לסצינות מדממות וייחודיות. המגמה השתכללה בסרט "שרלוק הולמס" שלו כשהפליא לתאר בסצינות הקרב של הולמס (רוברט דאוני ג'וניור) את הסכמטיות של הקרב, כולל מה הנזק הצפוי של כל מכה לחוטף (וגם למחטיף). ולא רק מכות - שריפת קראוונים, תלייה מגשר לונדון, קרבות כלבים ואינסוף קללות בריטיות עסיסיות - מוכיחות שריצ'י הבין שהקהל חולה על אלימות.

הרגל השנייה עליו עומד השולחן שקרוי "סרט של גאי ריצ'י" היא ההומור. "סוכר?", שואל אחד הבריונים את "בריקטופ", פסיכופת אלים עם שיניים צהובות. "אני מתוק מספיק" עונה המאפיונר המזדקן מ"סנאצ'". לאורך כל הסרטים שלו ריצ'י מקפיד להצמיד שורות מחץ וסיטואציות מגוחכות לרובי "דזרט איגל 0.20" שמככבים בסרט. כשבוריס הלהב, הידוע יותר כבוריס "המתחמק מקליעים" מסרב שוב למות, צורח עליו המתנקש האסייתי שלו באנגלית קלוקלת "I shoot you die". באותו סרט ("סנאצ") בראד פיט ממלמל את דרכו אל הקרוואן הנכסף וב"שם קוד מ.ל.א.ך" ריצ'י הצליח להוציא מפניו הקפואות של הנרי קאוויל כמה חיוכים ושנינויות מצחיקות. לעשות קומדיה זה קשה, אבל גם קומדיות מוצלחות לא שורדות הרבה זמן בתודעת הצופה. סרט אקשן ששזור כל כולו בבדיחות ועדיין מצליח להיחרט עמוק בזיכרון, הוא לא פחות מניצחון של הבמאי.

שיא האלימות וההומור. ויני ג'ונס מציג את ה"דזרט איגל" שלו:

שני דברים נוספים שתמיד נוכחים בסרטיו של הגאון המשוגע הזה, הם אנסמבל שחקנים מרשים ופסקול ממכר. את השחקנים שהכיר לעולם כבר הזכרנו אבל קאסטים שכוללים את בראד פיט מחד ואלמונים בריטיים חסרי שניים מאידך, יכולים להיות או מבריקים או מגוחכים. במקרה של ריצ'י הם תמיד מבריקים, ויעידו על כך מיליארד ושלוש מאות מיליון הדולר שסרטיו הכניסו בקופות. בגזרת המוזיקה, ריצ'י לא רק מקפיד לספק לצופים להיטים קצביים ו"יציאות" מגניבות אלא גם מתאים את פס הקול שלו לנעשה על המסך כך שהמוזיקה היא כמו שחקן נוסף בקאסט המפואר, כזה שנותן את המבט החיצוני, לרוב אירוני, על הנעשה בסרט. הוא גם מצליח לזפזפ בין הקוליות הטבועה בו (בטריילר של "המלך ארתור" השתמש בלהיט של לד זפלין) לבין קלאסיות מרשימה (את המוזיקה ל"שרלוק הולמס" כתב המלחין הגאון האנס זימר). אלא הם ארבעת היסודות עליהם עומדים סרטיו של ריצ'י. אם מוסיפים להם את ההילוכים האיטיים, הקצב שלא מרפה וזוויות הצילום המיוחדות מקבלים את המשוואה המושלמת לסרט שלו, אבל מה שהופך אותו לאחד הגדולים זה העובדה שהוא גדול מסך סרטיו.

פיצ'ר או פרסומת זה אותו דבר. הפרסומת הגאונית של ריצ'י לנייק:

את חותמת הסלבריטי העולמי הוא קיבל עם נישואיו לכוכבת הפופ הבינלאומית מדונה. הנישואים שנמשכו שמונה שנים וילד אחד, הסתיימו בגירושים מתוקשרים והסכם שהביא לריצ'י נכסים בשווי 60 מיליון פאונד, עובדה ראויה להערצה בזכות עצמה. חוץ מכך שחלק מיטה עם מדונה, האיש גם חטא בעוד כמה פרויקטים חוץ מסרטים עלילתיים באורך מלא בדמות פרסומות וקליפים. גם בהם הוא הטביע חותם ייחודי, ועזר להפוך דברים רגילים לנצחיים. ב" What It Feels Like For A Girl" שביים לגרושתו הוא הצליח לעורר סערה ולהפוך זמרת פופ לרוצחת אכזרית בעלת אמירה פמיניסטית. בפרסומת שביים לנייקי בשם "Take It To The Next Level", הוא הגשים את החלום הכמוס של כל אוהד כדורגל באשר הוא שם - להרגיש לרגע כמו כוכב כדורגל אמיתי. שני הסרטונים גרפו מיליוני צפיות, זכו להמשכים והוקרות מצד אמנים אחרים, ושלשלו לכיסו לא מעט מזומנים. את כל הפרויקטים שהוא לוקח על עצמו הוא מביים באותה נחישות הומוריסטית שהוא נוהג בסרטיו, וגם הם זועקים "גאי ריצ'י ביים אותנו". בכלל, נדמה כאילו החל מהרגע הראשון הוא כאן כדי ליהנות. באחד הראיונות שאחרי הגירושים שלו הוא אמר ש"כשאתה משיג את רוב הדברים שאחריהם רדפת ומגלה שמדובר בניצחונות חלולים, אתה נהיה פילוסופי. אני שמח שהחוויות האלה עברו עליי מהר. במילים אחרות, אני שמח שעשיתי כסף, ואני שמח שהתחתנתי, ואני שמח שזה נמצא מאחורי".

בין אם זה בגלל המכות שממלאות כל שנייה על המסך, המוזיקה הפופית שמשחקת תפקיד משמעותי או העיסוק בנושאים הכי מגניבים על כדור הארץ (מרגלים, מלכים ושרלוק הולמס), סרט חדש של גאי ריצ'י הוא סיבה אמיתית לחגיגה. בתוך ים ההמשכונים שמסביב כשכל סרט שני הוא על גיבור-עלאק מופרך, יצירה שמזוהה כל כך עם היוצר שלה היא נווה מדבר הוליוודי. אין דאגה, ריצ'י לא יקבל את חיבוק הממסד שכל כך מגיע לו, הרי גם לטרנטינו אין אוסקר על בימוי ביד - אחרי הכל במאים כמוהו נשפטים על ידי ההיסטוריה, והיא כידוע נכתבת על ידי המנצחים. מישהו רוצה להמר נגד מומחה אמנויות הלחימה והאקס של הזמרת המפורסמת בעולם?

"קינג ארתור: אגדת החרב" - איפה ומתי לראות?

*#