רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יומני קאן: בכורה איומה וכיפת הסלע

היישר מהריביירה הצרפתית, מבקר הקולנוע של עכבר העיר אורון שמיר עושה סדר משם בקאן - האם הוצג סרט הפתיחה הגרוע בכל הזמנים? למה שרת התרבות התעלמה מעמוס גיתאי? ומה יהיה עם סידורי הביטחון?

תגובות
מלא כוכבים ומלא שוטרים. סוזן סרנדון ואל פאנינג, פסטיבל קאן 2017
JEAN-PAUL PELISSIER/רויטר

מהודרת ה-70 של פסטיבל קאן מחייבת את אירוע הקולנוע היוקרתי בעולם לעשות הפעם משהו באמת מיוחד. אולי זו הסיבה שלצד היצע סרטים מרשים מתמיד ועיבוי וחיזוק של לוח האירועים והמסיבות, הציגו השנה בפסטיבל קאן סידורי אבטחה נוקשים מן הרגיל. כאלה כוללים לצד הכמות המוגזמת כרגיל של שיטור ברחובות גם בידוק בגלאי מתכות בכניסה לאולמות ואפילו מערכת אנטי-רחפנים, למיקסום השליטה במתחם האווירי. אבל למעט אווירת שדה התעופה שכנראה שוררת בכל המדינה לפני ומאז הבחירות לנשיאות, החגיגיות בהחלט מורגשת בריביירה הצרפתית. השטיחים האדומים המפורסמים שינו צבעם בחלק מן המקומות והבשילו לסגלגל-ורדרד, והפתיח המפורסם של הפסטיבל המוקרן לפני כל סרט התהדר בחידושים קלים. יחד עם השמש המלטפת-חורכת של אפשר היה להגיד שקאן נפתח כמו שצריך, אבל אז הגיע סרט הפתיחה.

» פסטיבל קאן 2017 - כל הפרטים
» כל המראות מהשטיח האדום של קאן
» "קינג ארתור": הכישלון של מר ריצ'י
» "שומרי הגלקסיה 2": שיא הכיף

» "באמשל'ך": לאן נעלמה איימי שומר?

לסרטו של ארנו דפלשן, שנקרא בתרגום ישיר ״הרוחות של ישמעאל״ (או איסמאל אם תעדיפו), מגיעה כמובן ביקורת מפורטת על יתרונותיו וחסרונותיו, כמו לכל סרט. אבל במקרה של סרט כה תמוה, במיוחד במשבצת הפותחת שאמורה להיות קלילה ומהנה אם לשפוט על פי שנים עברו, יכול להיות שזה בסדר לא להכביר במילים. השחקן הצרפתי מתייה אמלריק מגלם במאי קולנוע ששמו איסמאל, המצוי בזוגיות עם אסטרופיזיקאית בשם סילבי (שרלוט גינסבורג) ורגע לפני צילומים לסרט חדש. זוגתו הקודמת (מריון קוטיאר), שנחשבה מתה במשך 21 שנים, צצה במפתיע בחייו ומתחילה לחרב אותם ואת השפיות של כל הדמויות בסרט. במקביל מוצגות גם חתיכות מן הסרט עליו עובד הגיבור, מעין רומן ריגול המבוסס על חייו של אחיו (לואי גארל), שלכאורה היה רק דיפלומט. שניהם, האח צופן הסוד והאקסית שקמה לתחייה, הם לכאורה הרוחות של גיבור הסרט, אבל האמת היא שהסרט גם עושה המון רוח וצלצולים ולא הרבה מעבר. 

הסיפורים לא מתחברים או מהדהדים זה את זה, השחקנים משחקים כאילו כל אחד בסרט אחר וקיבל הוראות שונות, אף דמות לא מתנהגת באופן צפוי או אפילו סתם מתקבל על הדעת, והתחושה היא כאילו דפלשן פשוט הקיא על המסך את כל חרדותיו - עשיית סרטים בלי חשק, בנות זוג קנאיות בהווה ונקמניות בעבר, סודות משפחתיים שרודפים ועוד - ופשוט קיווה לטוב. אולי ההיגיון הפנימי של הסרט נשאר על רצפת חדר העריכה, יחד עם עוד קו עלילה שלם בן כ-20 שצולמו, אגב, בתל אביב. אבל הגרסה שהוקרנה בפסטיבל היא המקוצצת ולכאורה המהודקת יותר, כך שאפשר לשפוט רק את מה שהראו. ומה שהראו היה חתיכת סרט מבולבל ומבוהל, שוודאי ייחשב לפתיחה הכי חלשה בקאן מאז ״גרייס ממונאקו״.

התקשורת בישראל, ויש לציין שבעיקר בישראל, התעסקה כמובן בנוכחותה של שרת התרבות מירי רגב באירוע הפתיחה. או יותר נכון, בשמלה שעיצב עבורה אביעד אריק הרמן (שנודע בעבודתו עם מתמודדות במיס עולם בין היתר), שאמורה לסמל את 50 שנות איחוד ירושלים. בפועל, הדבר הכי בולט בשמלה הוא כיפת הסלע, שלא ממש מקבלת קונטרה ראויה ממגדל דוד הנשקף מן העבר השני. מעניין מה תלבש כבוד השרה לפרימיירה של הסרט הישראלי היחיד השנה שמוקרן במסגרת תחרותית - ״ממערב לירדן״ של עמוס גיתאי, שמציין דווקא 50 שנות כיבוש, כך בתקציר.

נדמה שכולם דיברו עליה, אבל לא ממש. מירי רגב של זהב
אלי סבתי

כלומר, זאת בהנחה שאכן תנכח השרה בסרט המדובר, כיוון שיום למחרת, בנאומה בפתיחת הביתן הישראלי, סרטו של גיתאי לא הוזכר. השרה ציינה לטובה את סרטי הסטודנטים והיצירות הקצרות שהגיעו מישראל לפסטיבל, יחד עם וכשנשאלה בידי אמיר קמינר (ידיעות אחרונות) מה בדבר הסרט הישראלי הנוסף, ציינה כי בדבריה התייחסה רק לסרטים שקיבלו תמיכה מקרנות הקולנוע הישראליות. ייתכן גם שמהות היצירה, וכן העובדה שגיתאי תקף אותה אישית וישירות בעיתונות הצרפתית והמקומית, היו שיקול נוסף. עוד נעדר בולט מנאום פתיחת הביתן - כתרי שחורי, ראש קרן הקולנוע הישראלית, שעדיין מפעיל במקביל לביתן את הדוכן בשוק הסרטים שמזוהה מזה שנים ארוכות עם הקולנוע הישראלי בפסטיבל.

הבשורה המשמחת מדברי השרה - השקת תוכנית פעולה למשיכת הפקות זרות לישראל, עם תמריץ של החזר רבע מההוצאות כנהוג במקומות אחרים בעולם. מלבד זאת התמקד הנאום בייחודה של ישראל בכלל וירושלים בפרט בנוף הקולנוע העולמי, לצד ברכות ועידוד יצירה צעירה. מכל אלה יהיה ניתן להתרשם בימי הפסטיבל בביתן שהושק היום רשמית ובפעם השנייה ברציפות, וכולל לצד סרטוני תדמית תחת הכותרת ״Zoom in, Find more״ גם פינת הנחת תפילין, שמופעלת בידי הרבנות הצרפתית. אולי כדי לספק הגנה רוחנית בנוסף לבידוק הבטחוני המוגזם השנה.

*#