בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוזרת דרך הקולנוע אל ילדותה באתיופיה

הבמאית והתסריטאית אלמורק דוידיאן, שעלתה לישראל בהיותה בת 11, סיימה בחודש שעבר לצלם במולדתה את סרט הביכורים שלה

8תגובות
אלמורק דוידיאן בעת צילומי סרטה, "עץ תאנה"
גננה אברה / בלאק שיפ הפקות סרטים

שם הסרט: "עץ תאנה"

תקציב: 5.3 מיליון שקל

גופים מממנים: קרן רבינוביץ', קרן גשר — אבי חי, קרן ברכה, קרנות וגופי שידור בגרמניה וצרפת, וכן השקעה פרטית של "בלאק שיפ הפקות בע"מ"

מועד יציאה משוער: 2018

אלמורק דוידיאן בעת צילומי סרטה, "עץ תאנה"
גננה אברה / בלאק שיפ הפקות סרטים

צילום סרט קולנוע באתיופיה, מתברר, הוא משימה לא פשוטה. ולמרבה ההפתעה, גם כתיבה לעיתון על צילומיו של סרט כזה מתגלה כפרויקט מורכב. כעיתונאית ישראלית שלא יכולה ככה סתם לקפוץ לאדיס אבבה כדי לבקר על הסט, נאלצתי להסתפק בשיחות התרשמות עם יוצרי הסרט. אבל אז גיליתי שאפילו המשימה הזאת אינה פשוטה. החיבור לאינטרנט בבירה האתיופית אינו יציב, שיחת סקייפ היא לא ממש אופציה, וגם שיחת טלפון נורמלית זה משהו שאי אפשר לבנות עליו. הפתרון שנמצא: ראיון דרך המייל. אבל גם אז, אחרי שהבמאית כבר כתבה את כל תשובותיה, התקשו בהפקה לשלוח את הטקסט. הם כבר שקלו לנסוע במיוחד לשגרירות הישראלית כדי לנצל את החיבור שלה לאינטרנט, אבל בסופו של דבר הצליחו לעשות זאת בעצמם.

המטרה הושגה. המייל הגיע בשלום. הנשר נחת. "העבודה באתיופיה מאוד מורכבת מבחינה אישית ומקצועית. יש פה מפגש תרבויות שגיליתי שהוא נורא קשה. יותר ממה שיכולתי לדמיין", כותבת הבמאית והתסריטאית אלמורק דוידיאן, שסיימה ב–17 במאי לצלם את סרט הביכורים שלה באתיופיה, המדינה שנולדה בה. "זה מקום קשוח, עולם שלישי", אומר סער יוגב, שמפיק את הסרט עם נעמי לבארי (שניהם מ"בלאק שיפ הפקות סרטים בע"מ"), מיד אחרי שחזר לישראל. "כל הזמן, גם בביקורים שלנו שם לפני הצילומים, ניסינו ליצור סרט שלא בא ומסתכל על המקום הזה מלמעלה. אנחנו הרי האדם הלבן שבא לספר סיפור, ואנחנו יודעים איך זה. הרי גם פה כשמישהו בא מבחוץ לספר את הסיפור שלנו, זה הרבה פעמים יוצא לא טוב".

אבל קשה למצוא שם אנשי קולנוע שרגילים לשתף פעולה עם צוותים בינלאומיים, הוא מסביר, הסטנדרטים המקצועיים אחרים, וקשה גם למצוא ציוד מתאים. "הבאנו טון וחצי ציוד מהארץ, אפילו ציוד בסיסי כמו כבלים ופנסי תאורה. אם מצלמה מתקלקלת לנו שם, אנחנו בבעיה", הוא אומר. למרות הקשיים, צילומי הקו־פרודוקציה הישראלית־גרמנית־צרפתית הסתיימו בשלום. הסרט צולם באמהרית, באדיס אבבה, עם צוות שחקנים מקומיים, ומכיוון העלילה מתרחשת בתקופת מלחמת האזרחים במדינה בשנות ה–90, שוחזרו אתרים, רכבים, תלבושות ואביזרים כך שיתאימו לרוח התקופה.

"עץ תאנה" מגולל את סיפורה של מינה, נערה יהודייה, בעת מלחמת האזרחים המשתוללת במדינה. בני משפחתה חותרים לנצל את זכותם לעלות לישראל ולברוח מהמלחמה, אבל מינה חוששת לאבד את חברה הנוצרי אלי, ועושה כל שביכולתה כדי לקחת אותו עמם, בלי לחשוב על תוצאות מעשיה. "זה לא סרט אוטוביוגרפי, אבל בהחלט סיפור שעוסק במחשבות ורשמים מהילדות שלי על החיים, ורוב הדמויות מעוצבות על פי אנשים קרובים ואהובים עלי", מבהירה דוידיאן, שגדלה בפאתי אדיס אבבה ובגיל 11 עלתה לישראל.

צילומי הסרט
גננה אברה / בלאק שיפ הפקות סרטים

היא למדה קולנוע במכללת תל חי ובסם שפיגל, ביימה כמה סרטים קצרים, והתסריט שלה ל"עץ תאנה" זכה בפרס הראשון בחממת הקולנוע בירושלים בשנת 2014. למרות כל הקשיים, היא שמחה שצילמה את סרטה באתיופיה. "אני שמחה שהתאפשר לי לגעת בשורשים שלי, בעולם הילדות שלי, שכל כך שונה מהחיים המערביים שאני חיה כיום", היא מציינת. "עולם הילדות שלי היה עטוף בנשים חזקות, שורדות, וכלל קיום עצמאי סיזיפי ופיזי — בית מבוץ, קירות עטופים בטפטים של עיתונים — וזה כנראה חלק משמעותי מהשורשים שלי. הרגשות שלי עוד משוטטים בעולם הזה".

תהליך ההגירה, מבחינת דוידיאן, דומה ל"עקירת שן ללא הרדמה, שמורגשת לכל אורך עצבי הגוף, משהו שחיים אתו עד הסוף". היא מקווה שמי שעלו מאתיופיה ימצאו קול בסרט שלה. "חשוב בעיני להעלות סיפורים מהעולם ומההוויה שלי, ובעיקר בצבעים שלי. כשחורה, חשוב לי לראות דימויים וסיפורים בצבעים שלי, וזה שהאדם השחור עוד לא מתקיים על מסכים זה נזק גדול לדימוי העצמי שלנו, באופן הכי בסיסי ופשוט. בני האדם הם גם שחורים. ובמובן הזה אני מרגישה אחריות להביא את הסיפורים שלי ולחלוק אותם עם אחרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו