השחקנית הצרפתייה ז'אן מורו מתה בגיל 89

מורו, שהתפרסמה בזכות תפקידה כקתרין בסרט "ז'יל וג'ים", שיחקה במשך השנים ביותר מ–130 סרטים

איתמר זהר
איתמר זהר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ז'אן מורו ב-1987
ז'אן מורו ב-1987צילום: GEORGES BENDRIHEM/אי־אף־פ
איתמר זהר
איתמר זהר

השחקנית הצרפתייה ז'אן מורו מתה הבוקר (שני) בביתה בפריז, עיר הולדתה, והיא בת 89. מורו היתה מזוהה עם הגל החדש הצרפתי, נהפכה לפנים הנשיות של הסגנון הקולנועי פורץ הדרך הזה, ונחשבת על ידי רבים לאחת השחקניות הגדולות ביותר של הקולנוע הצרפתי אי פעם. לאורך השנים זכתה בפרסי כבוד על מפעל חייה מטעם שלושת פסטיבלי הקולנוע החשובים ביותר בעולם, הפסטיבלים של קאן, ונציה וברלין.

היא נולדה בשנת 1928 ונהפכה לכוכבת בשנת 1958 אחרי שהופיעה בשני סרטים שביים לואי מאל, "הנאהבים" ו"מעלית לגרדום".

תפקידה הידוע ביותר היה כשגילמה את קתרין בסרט "ז'יל וג'ים" שביים פרנסואה טריפו בשנת 1961. במשך השנים הופיעה ביותר מ–130 סרטים, בהם "מפרץ המלאכים" של ז'אק דמי, "יומנה של חדרנית" של לואיס בונואל, "הלילה" של אנטוניוני ו"הזמן שנשאר" של פרנסואה אוזון.

"הבמאי הוא המאסטרו", אמרה בראיון לאורי קליין ב"גלריה" בשנת 2008 לרגל צאת הסרט "מאוחר יותר" של עמוס גיתאי בכיכובה. "תפקידו להביא לכך שכל מי שעובדים בסרט יעשו אותו הסרט, שכולם יהיו נאמנים לתשוקה האחת, לחזון האחד, שמניעים את הסרט".

ז'אן מורו לצד ז'אן פול בלמונדו, 1963
ז'אן מורו לצד ז'אן פול בלמונדו, 1963צילום: STR/אי־אף־פי

מורו היתה השחקנית היחידה שעמדה בראש חבר השופטים בפסטיבל קאן, בשנת 1975 וכעבור 20 שנה. היא זכתה בפסטיבל, בפרס השחקנית הטובה ביותר, על תפקידה בעיבוד הקולנועי של פיטר ברוק ב-1960 לספר "מודראטו קנטבילה" מאת מרגריט דיראס. את הפרס חלקה עם מלינה מרקורי ("רק בימי חול"). בשנת 2003 קיבלה פרס מפעל חיים בפסטיבל קאן.

היא זכתה בסזאר, האוסקר הצרפתי, על תפקידה הראשי בסרט The Old Lady Who Walked in the Sea שביים לוראן היינמן ב-1991. כמו כן זכתה פעמיים בפרס סזאר על מפעל חיים, ב-1995 וב-2008.

"ז'אן מורו היתה אחת השחקניות הגדולות", אמר היום גיתאי. "היא תמיד שמה את פעולתה כאמנית בראש מעייניה. היתה זכות גדולה לעבוד אתה באופן רצוף בחמישה פרויקטים גדולים, שניים לקולנוע ('התנתקות' ו'מאוחר יותר'), לתיאטרון ('מלחמת בני אור בבני חושך' שפתח את פסטיבל אביניון) וקריאה של מכתביה של אמי (לתסכית רדיו ולתאטרון אודאון). היא היתה שחקנית טוטאלית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ