בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנעבעכים והנודניקים חוזרים לקולנוע - וביידיש

צוות הצילום שלו סולק מהשכונות החרדיות בברוקלין והשחקנים התפטרו, אבל הבמאי ג'ושוע ויינסטין לא ויתר על חלומו ליצור את "מנשה" ולשחזר מסורת שקדמה לשואה

5תגובות
מתוך הסרט "מנשה"
Wehkamp Photography

סרט קולנוע ביידיש, ששחקניו חובבים ושצולם ברחובות ברוקלין? "מנשה" ("Menashe") של ג'ושוע ויינסטין אינו תוצר של מכונת זמן אלא רנסנס מאוחר של מסורת מכובדת. ב–1930 עלה לאקרנים בארצות הברית הסרט המדבר "מיי יידישע מאמע", שנמשך שעה, והיה הראשון מכ–40 סרטים באורך מלא וסרטים קצרים רבים דוברי יידיש שהופקו בארצות הברית, בפולין ואפילו בברית המועצות — עידן שהסתיים ב–1950 בשני סרטי ריוויו מוזיקליים במחיר אחד, "Castskill Honeymoon" ו"Monticello, Here We Come!".

היה לסרטים האלה קהל גדול. לפני מלחמת העולם השנייה דיברו מיליונים רבים בשפה המשותפת ליהודי מזרח אירופה. מאז צנח מספר דוברי היידיש לכמה מאות אלפים — רובם יהודים חרדים וכמה חובבי יידיש מושבעים.

ואולם, כפי שצפה הפרולוג העל־טבעי ל"יהודי טוב", הקומדיה השחורה של ג'ואל ואיתן כהן מ–2009, המאה ה–21 החזירה את היידיש למסך הקולנוע — בהבדל אחד. החרדים, שמעולם לא היו קהל היעד לסרטי יידיש, ושבדרך כלל מחרימים את הבידור הפופולרי, הם עכשיו הנושא בסרטים האלה.

ב–2005 ביימו האחים יעקב ומנדי קירש, חרדים ממונסי שבמדינת ניו יורק, מותחן דל תקציב, "A Gesheft" (גשעפט, עסקה), שכל שחקניו גברים. ב–2011 עלה לאקרנים סרט שונה מאוד, "Romeo and Juliet in Yiddish" (רומיאו ויוליה ביידיש), סרטה של איב אננברג, עיבוד מחוכם ליצירה של שייקספיר ששחקניו דתיים לשעבר.

"מנשה" ("Menashe") הוא סרט אחר לגמרי, דוגמה נדירה לניאו־ריאליזם יידי (סרטי תעודה ושחזוּר ביידיש נעשו בפולין לפני מלחמת העולם השנייה ולאחריה). ויינסטין, במאי סרטים תיעודיים שעבד בהודו ובדרום אפריקה, יצר את "מנשה", סרטו העלילתי הראשון, כהתעמקות דומה, אתנוגרפית כמעט, בתרבות זרה.

הפרולוג של "יהודי טוב"

הרוב המכריע של החרדים לא יסכימו לעולם להשתתף בסרט קולנוע, לא כל שכן להופיע בסצינה אחת עם אשה שאינה קרובת משפחתם. בעזרת מפיק המוזיקה והווידיאו דניאל פינקלמן ועוד דמויות מהעולם החרדי, יצר ויינסטין קשר עם העולם הזה. ועדיין לא היה בידיו כמעט דבר מלבד הרצון לעשות סרט, עד שמצא את מנשה לוסטיג, שאת הסרטים הקומיים שהוא מעלה ליוטיוב ויינסטין מדמה לסרטים האילמים הקצרים המוקדמים של צ'רלי צ'פלין.

מתוך הסרט "מנשה"

"מנשה" שאב לא רק את שמו מלוסטיג אלא גם חלק מסיפור חייו. הוא מגלם אלמן טוב לב, אטום משהו, שעובד כקופאי בסופרמרקט ומנסה להחזיר לידיו את המשמורת על בנו הצעיר — שנשאר בחזקת משפחתה של אשתו המתה עד שהאב יתחתן שוב (אחד מקטעי השיא בסרט הוא סצינת ספיד־דייטינג לחרדים).

ויינסטין יצר תפקידים נוספים שיתאימו לשחקניו. הבוס של מנדי הוא בעלי סופרמרקט במונסי. את הרב שלו מגלם נהג מונית שלדברי ויינסטין "חיכה כל חייו" להזדמנות להיות באור הזרקורים. בתפקיד הקשה מכולם, בנו של מנשה, זכה ראובן ניבורסקי, בנם של זוג ישראלים חילונים חובבי יידיש, וכנראה היחיד מכל השחקנים שהיה אי פעם באולם קולנוע.

"מנשה" מסמל את מאבקו המוצלח של ויינסטין ליישב את קודי ההתנהגות הדתיים עם הצרכים המעשיים של צילום סרט. "סילקו אותנו מאתרי צילום", הוא מספר. "שחקנים התפטרו". התסריט היה כתוב באנגלית, והחזרות התנהלו באנגלית. הסצינות צולמו ביידיש, אסטרטגיה שהניבה הן אלתורים מבריקים והן ויכוחים רבים, לדברי ויינסטין (שאינו דובר יידיש). הוא מוסיף, "על כל מלה התנהל ויכוח בזמן הצילומים".

מסיבות כספיות ותרבותיות אף פעם לא היה קל לעשות סרטים ביידיש. העובדה שוויינסטין אינו דובר יידיש עולה בקנה אחד עם המסורת הקולנועית: גם אדגר אולמר, במאי סרטי בי־מוביז שביים ארבעה סרטים דוברי יידיש, וגם ג'וזף זיידן, המפיק הפורה ביותר של סרטים ביידיש, לא שלטו בשפה. בין "מנשה" לקולנוע היידי של שנות ה–30 יש עוד קווי דמיון: באמצעות המחזת הקשר בין הורים לילדים, הסרט בוחן את אחד מנושאי הליבה שלו.

"מנשה" אינו התוספת הטרייה היחידה לקולנוע היידיש, שכולל גם סרטים אילמים. באחרונה התגלה, בין סרטי הניטראט בחנות מצלמות בברוקלין, סרט קולנוע אנטי נאצי דובר יידיש מ–1933. קטעים מסרט מ–1911 צצו בארכיונים ברוסיה וגרסה מוסרטת של המחזה היידי "שולמית" התגלתה בהונגריה.

תגלית דרמטית עוד יותר היא "Broken Barriers" (מחסומים מנותצים), סרט אילם מ–1919, שעד כה היה ידוע רק מאזכורים בגזירי עיתונים ישנים. תרמה אותו למרכז נינתו של אחד ממפיקי הסרט, ליאופלד קֶלמן. הסרט מבוסס על סיפורי שלום עליכם, שכעבור 20 שנה המחיז אותם השחקו והמפיק מוריס שוורץ בסרט האמריקאי הדובר יידיש המוכר ביותר, "Tevya" (טֶביה, הלוא הוא טוביה החולב), ושלימים שימשו בסיס למחזמר "כנר על הגג". בימים אלה הסרט עובר שחזור בעזרת הקרן הלאומית לשימור הקולנוע.

ויינסטין מאמין שגם אם לוסטיג סבור ש"מנשה" אינו מתאים לקהל חרדי, הצלחתו עוררה בלוסטיג רצון לביים סרטים בעצמו. ויינסטין גם עובד על סרטים תיעודיים חדשים. הוא אינו מתכנן להפיק סרט המשך ל"מנשה", אך שוקל ליצור סרט תיעודי ממבחני הבד שעשה לשחקנים. "נהניתי לעשות את 'מנשה', אבל אני אתו גמרתי", הוא אומר ומחזק את ידי כל מי שרוצה לנסות את כוחו בתחום.

מאנגלית: אורלי מזור־יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו