בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די, ייבשתם: הפוליטיקלי קורקט של האוסקר הרס את כל החגיגה

הטרדות מיניות, חוסר סובלנות מבית טראמפ, שיוויון מגדרי ואתני: טקס האוסקר ה–90 ניסה לגעת בכל הנושאים הבוערים אך הפך ליבשושי מרוב מסרים דידקטיים שטחיים. וגם: "שלושה שלטים" היה צריך לזכות, מה לעשות שאמריקה מעדיפה את הפנטזיות שלה פחות תובעניות? אורי קליין מסכם

56תגובות
גיירמו דל טורו, הבמאי הטוב ביותר. מהגר גאה
Chris Pizzello/אי־פי

תחושה של רצינות יבשושית מעט שררה על טקס האוסקר, שהתקיים בהוליווד הלילה (ראשון) בפעם ה–90, והיא התנפצה לרגעים בודדים בלבד. אפילו ג'ימי קימל, שהנחה את הטקס בפעם השנייה ברציפות, כמעט ונמנע מהתבדחויות במונולוג הפתיחה שלו, וקרא לזוכים שלא למנות בנאומיהם אך ורק את רשימת שמותיהם של אלה להם הם חבים תודה, כולל בני הזוג שלהם, ילדיהם והוריהם, אלא לגעת בסוגיות המטרידות את הוליווד ואת אמריקה. ואולם, מלבד כמה מהזוכים, מרביתם התעלמו מבקשתו של קימל, ונשאו נאומי תודות סטנדרטיים עמוסי שמות.

אך היו גם יוצאי דופן. פרנסס מקדורמנד, העולזת והאנרגטית כדרכה, הייתה אחת מהם, כשזכתה באוסקר השני שלה עבור הופעתה ב"שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי", וקראה במהלך נאומה לכל הנשים שנכחו באולם לקום על רגליהן. בעודן עומדות, הפצירה בהן שלא להסס להציע פרויקטים לגברים השולטים בתעשיית הקולנוע, וסיימה בהצהרה: "יש לי רק שתי מלים לומר לקהל: אינקלוז'ן ריידר", שפירושו סעיף בחוזה התובע שוויון מגדרי ואתני.

הסיקור המלא של אוסקר 2018: הסרט "צורת המים" הוא הזוכה הגדול | פרנסס מקדורמנד כבשה את הטקס עם שתי מלים | הוותיקות זהרו והצעירות פישלו על השטיח האדום | האם הסרטים המועמדים לאוסקר עומדים במבחן בכדל? | בואו לדבר על האוסקר בקבוצת הפייסבוק שלנו "שומרי מסך"

נאום הזכייה של דל טורו - דלג
נאום הזכייה של דל טורו

זוכות נוספות התייחסו לסוגיית השוויון המגדרי בהוליווד, ואילו הבמאי המקסיקני גיירמו דל טורו ניצל את זכייתו בפרס הבמאי הטוב ביותר עבור "צורת המים" (שאף זכה בפרס הסרט הטוב ביותר ובשני אוסקרים נוספים, עבור המוזיקה ועיצוב התפאורה) כדי להצהיר על עצמו כמהגר, ועוד ממקסיקו — כזה שהחומה שדונלד טראמפ טרם הקים בינה לבין אמריקה לא עצרה את הגעתו ויצירתו. דל טורו, אגב, הוא הבמאי המקסיקני השלישי שזוכה באוסקר בשנים האחרונות, אחרי אלפונסו קוארון ואלחנדרו ג' איניאריטו, שזכה בפרס שנתיים ברציפות.

הוליווד עברה שנתיים לא קלות. בשנה שעברה היה זה בעקבות המחאה שעוררה רשימת המועמדים הלבנה מדי לאוסקר, והשנה סביב שערוריית ההטרדות המיניות שערערה אותה. הטקס שהתקיים אתמול היה מלא ברמיזות לשתי סוגיות אלה: מלבד להתייחסויות המזדמנות למהפכה המגדרית העוברת על העולם, ובפרט על תעשיית הקולנוע האמריקאית, ניכר בטקס המאמץ ליצור גיוון אתני בולט, גם בשילוב בין מגישי הפרסים וגם בזמרי ורקדני הרקע, שביצעו את חמשת השירים שהיו מועמדים לפרס. עובדה זו בלטה במיוחד ברקע ביצועה של הזמרת קיילה סטלה לשיר "This Is Me", מתוך הסרט "האמן הגדול מכולם". מאחוריה ניצב צוות מגוון במיוחד מבחינה אתנית, שבו הבחנתי גם באשה הלבושה בבורקה. הטקס אף כלל מעין כתבה, שבה שחקניות רואיינו על המהפכה העוברת על הוליווד, והן הביעו את שאיפתן לשוויון ולאחווה מגדרית ואתנית. אך התוצאה, שכוונתה הייתה להוסיף נפח אידאולוגי לטקס, הייתה דידקטית, שטחית ומייגעת.

נאום הזכייה של פרנסס מקדורמנד באוסקר, הלילה - דלג
נאום הזכייה של פרנסס מקדורמנד באוסקר, הלילה

מבין תשעת הסרטים שהיו מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר, שבעה זכו בפרסים. בנוסף ל"צורת המים", שזכה כאמור בארבעה לרבות החשוב ביותר, "דנקרק" של כריסטופר נולאן זכה בשלושה, "שלושה שלטים" של מרטין מקדונה זכה בשניים, שהוענקו לשניים משחקניו (פרנסס מקורמנד וסם רוקוול, שזכה בפרס שחקן המשנה), וכך גם "שעה אפלה" של ג'ו רייט, שזכה בצמד אוסקרים. "שעה אפלה" זיכה כצפוי את גרי אולדמן בפרס השחקן הטוב ביותר, על גילומו את וינסטון צ'רצ'יל בסרטו שלג'ו רייט. "קרא לי בשמך", גם כן כצפוי, זיכה את הבמאי האמריקאי ג'יימס אייבורי דווקא בפרס התסריט המעובד הטוב ביותר — אוסקר ראשון לאייבורי בן ה–89, אחרי שלוש מועמדויות כבמאי.

אוסקר אחד הוענק ל"חוטים נסתרים" של פול תומאס אנדרסון וכך גם ל"תברח" של ג'ורדן פיל, שגרף את פרס התסריט המקורי הטוב ביותר עבור הסרט הראשון שהוא כתב וביים. פיל גם היה הזוכה השחור היחידי בטקס, וזכייתו, עבור סרט האימה השנון העוסק ביחסים בין הגזעים בארצות הברית, התקבלה בהתלהבות רבה על ידי הנוכחים באולם. שני הסרטים המועמדים שיצאו מהטקס בידיים ריקות היו "ליידי בירד" של גרטה גרוויג, שעולה השבוע על האקרנים בישראל, ו"העיתון" של סטיבן ספילברג.

אחת השאלות הבוערות של הערב היא מדוע "צורת המים" זכה על חשבון "שלושה שלטים", שקיבל הערכה ביקורתית גורפת ואף הוענק לו פרס גלובוס הזהב? רבות שואלים אם הסרט הזוכה הוא אמנם זה הראוי לזכות. תשובתי לרוב היא שזכייה באוסקר אינה תמיד עניין של איכות, אלא נובעת משיקולים נוספים. "צורת המים" הוא סרט בעל מעלות, אך הטוב בסרטים שהיו מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר היה "שלושה שלטים"; ואולם, זכיית סרטו של דל טורו מוכיחה שאמריקה היום מעדיפה פנטזיה עם יסודות של אחווה על סרט תובעני יותר, שעם הזמן גם עורר מידה של התנגדות בשל אופיו ואמירותיו.

קאסט "צורת המים" על הבמה. "שלושה שלטים" היה צריך לזכות
LUCAS JACKSON/רויטרס

האוסקר נוטה להעדיף את הנגיש על המאתגר יותר, וכך זה היה גם השנה — לא רק בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, אלא גם בקטגוריית הסרט הזר, שבה זכה הסרט "אשה פנטסטית" של הבמאי הצ'יליאני, סבסטיאן לליו. גם סרט זה היה הנגיש מבין סרטי הקטגוריה. לנגישות זו נוספו גם העובדות שהסרט בא מדרום אמריקה ושהוא הציג את סיפורה של אשה טרנסג'נדרית. מדובר בשני גורמים משמעותיים ברגע ההיסטורי הזה, אותו התיימר טקס האוסקר ה–90 לייצג, בלי להיות חגיגה של ממש. לשחקנית הטרנסג'נדרית הנפלאה דניאלה וגה, שמככבת בסרטו של לליו, אף ניתנה ההזדמנות להציג את השיר המועמד, מתוך הסרט "קרא לי בשמך". הדבר הוסיף נדבך נוסף לעיסוקו המסמן של הטקס בסוגיות שעל סדר היום, בהיותו כרטיס הביקור של הוליווד בעולם, תוך ההצהרה: "אנחנו תעשייה נאורה".

סרטים שלא היו מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר זכו גם הם בפרסים, בהם "בלייד ראנר 2049" של הבמאי הקנדי־צרפתי דני וילנב, שלקח שני פסלונים אף על פי שלא זכה להצלחה הכלכלית שציפו ממנו, וגם הסרט המצויר "קוקו", שגם הוא זכה בצמד אוסקרים. "קוקו", המתרחש במקסיקו, החזיר את מקסיקו לשיח שהתפתח במהלך הטקס. נאום התודות של יוצריו הסתיים בהכרזה בעלת עוצמה בהקשר זה: "!Representation matters" ("הנראוּת חשובה!"). אוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה הוענק לאליסון ג'ני, זכייה צפויה גם כן על הופעתה כאם המפלצתית ב"אני, טוניה" של קרייג גילספי. ג'ני החלה את נאום התודות שלה בהכרזה "עשיתי הכול בעצמי", ואז צחקה ואמרה שזה כמובן לא נכון. אולי היתה בבדיחה זו רמיזה לכך שאשה בהוליווד אינה יכולה להתקדם ללא עזרה, לעתים מפוקפקת.

והיו גם ניסיונות פחות מוצלחים לגיוון הטקס. המרכזי שבהם היה הכרזתו של קימל שהגיע העת להודות לקהל שנוהר לקולנוע. לשם כך, כשגל גדות לצדו, הוביל מנחה הערב חבורת שחקנים שנכחו באולם — בהם מארק המיל, הידוע כלוק סקייווקר מ"מלחמת הכוכבים" — לבית קולנוע הסמוך לאולם שבו התקיים הטקס. החבורה הנוצצת הפתיעה את הצופים הנוכחים בו, הודתה להם שהם הלכו לסרט ואף חילקה להם ממתקים ונקניקיות. אגב, גל גדות בכלל בלטה בטקס. לא רק שהיא הגישה עם ארמי האמר את הפרס בקטגוריית האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר, אלא שהמצלמה התעכבה עליה מספר פעמים.

דניאלה וגה מציגה את השיר מ"קרא לי בשמך". הטקס שולח מסר של נאורות - דלג
דניאלה וגה מציגה את השיר מ"קרא לי בשמך". הטקס שולח מסר של נאורות

כנהוג בטקס חלוקת פרסי האוסקר, הובאו גם זוכים מהעבר כדי להגיש פרסים, ואלה כללו השנה שתי שחקניות זוכות אוסקרים: ריטה מורנו בת ה–86, שזכתה באוסקר משנה עבור הופעתה ב"סיפור הפרברים" מ–1961 ולבשה אתמול את אותה השמלה שלבשה לטקס ההוא (מורנו גם נמנית עם השחקנים הבודדים שזכו בארבעת הפרסים החשובים ביותר בעולם הבידור, אוסקר, אמי, גראמי וטוני); ואווה מארי סיינט בת ה–93, שזכתה באוסקר משנה עבור הופעתה הקולנועית הראשונה ב"חופי הכרך" של איליה קאזאן מ–1954. היה זה תענוג לוותיקים שבינינו לראות את שתי השחקניות האלה במלוא אונן, לעומת שנים קודמות שבהן הצגתם של כוכבי עבר לוותה במידה של פאתוס.

במיוחד הרשימה סיינט, שעמדה זקופה ויפה ונאמה ברהיטות, והזכירה בין היתר וללא סנטימנטליות שב–2016 מת בעלה, הבמאי ומפיק הטלוויזיה ג'פרי היידן, לו היתה נשואה מאז 1951. סיינט הגישה את הפרס בקטגוריית התלבושות הטובות ביותר, וציינה שהשמלה האהובה עליה מבין ול השמלות שלבשה בסרטים היתה זו השחורה עם השושנים האדומות. "אתם ודאי יודעים למה אני מתכוונת", היא אמרה, אך קשה לי להאמין שרוב הקהל באולם ידע שהיא מתכוונת לשמלה שהיא לבשה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "מזימות בינלאומיות", בסצינה שבה קרי גרנט חוזר אליה אחרי שכמעט נהרג על ידי מטוס ריסוס.

ובכל טקס אוסקר צריכה כנראה להיות פאדיחה. זו הגיעה, או יותר נכון עשתה קאמבק, עם חלוקת הפרס החשוב ביותר של הערב — פרס הסרט הטוב ביותר, אותו הגישו שוב וורן בייטי ופיי דאנאוויי, לקול תרועות הקהל שקם על רגליו. השניים כזכור הגישו את הפרס גם אשתקד, ובכך היו מעורבים בפאדיחת הענקת הפסלון לסרט "לה לה לנד" במקום לזוכה האמיתי, "אור ירח". הפעם הכל פעל כשורה, והפך למעשה למחווה נאה שהעניקה משמעות בהקשר הוליוודי למושג "תיקון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו