ועדת רגב לבחינת קרנות הקולנוע: "מנגנון התמיכה לקוי ובעל חסרונות רבים"

בטיוטת ההמלצות של הוועדה נכתב כי סרטים מאושרים בניגוד לחוות הדעת של הלקטורים, כספים מועברים ליוצרים בהליך לא מוסדר, מרבית התקציב מועבר לחילונים תושבי הערים הגדולות ומנהלי קרנות "עושים מה שבראש שלהם"

נירית אנדרמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
השרה רגב בישיבת ממשלה, השבוע
השרה רגב בישיבת ממשלה, השבועצילום: אלכס קולומויסקי
נירית אנדרמן

הוועדה הציבורית לבחינת קרנות הקולנוע מצאה ליקויים רבים בפעילותן, כך עולה ממסמך הטיוטה של המלצות הוועדה שהגיע לידי "הארץ". "מנגנון התמיכה הציבורית בקולנוע הקיים והנהוג כיום בישראל הוא לקוי ובעל חסרונות רבים", כתבה הוועדה, אותה מינתה שרת התרבות והספורט מירי רגב. בין היתר נכתב בהמלצות הוועדה כי סרטים מאושרים בניגוד לחוות הדעת המקצועית של הלקטורים, כי כספים מועברים ליוצרים בהליך לא מוסדר וכי חילונים החיים בערים הגדולות ממומנים בשיעור גבוה יותר מקבוצות אוכלוסייה אחרות. 

השרה רגב הקימה את הוועדה הציבורית בדצמבר 2016, וציינה אז כי הוועדה תגיש את המלצותיה בתוך שלושה חודשים, אך אלה עדיין לא הוגשו. חברי הוועדה הם יו"ר מועצת הקולנוע ונשיא המרכז האקדמי ויצ"ו חיפה פרופ' דוד אלכסנדר; מנהל סינמטק אופקים נדב משעלי; המרצה לאוריינות מדיה וקולנוע ד"ר דבורה הנדלר; הדוקטור למשפטים אודליה מינס; התסריטאי וחבר מועצת הקולנוע ליאור גלבוע: וכן ד"ר הני זובידה מהמחלקה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל. בראש הוועדה עומדת ראשת מינהל תרבות, גלית והבה־שאשו.

גלית והבה־שאשו
גלית והבה־שאשו, יו"ר הוועדהצילום: עופר וקנין

מנהלי קרנות הודו לפני הוועדה, כך נכתב במסמך, שכמה יוצרים שניגשו אליהם ישירות לאחר שסרטיהם נדחו בהליך הלקטורה, קיבלו מהם סכום כסף עבור פיתוח תסריט, ללא הליך ערר מוסדר וללא אישור הוועד המנהל של הקרן. כמו כן, מנהלי קרנות ציינו לפני הוועדה כי בקבלת ההחלטה אם לתמוך בסרט מסוים, להצבעתו של המנהל האמנותי של הקרן יש משקל גדול יותר מאשר להצבעתם של הלקטורים, ולעתים גם זכות וטו על המלצותיהם. הבעיה עם מנגנון קבלת החלטות זה הוא ש"אין בו שקיפות מספקת, ובסופו של דבר אין דרך לדעת כיצד מתקבלת ההחלטה בפועל על ידי הקרן בקשר לתמיכה", מציינת הוועדה. כמו כן ללקטורים, שאמורים לשקף את מגוון הדעות, המסורות והתרבויות בחברה הישראלית, "אין למעשה את המלה האחרונה בנוגע למתן התמיכה בסופו של דבר", נכתב.

ניתוח המסמכים שהגישו קרנות הקולנוע מצביע, לדברי הוועדה, על כך ששיעור ניכר מהתסריטים הממומנים קיבלו מהלקטורים ציון בינוני־נמוך בלבד (29%), בעוד שרבים מהתסריטים שקיבלו ציון גבוה־מעולה לא זכו למימון (24%). תוצאות הניתוח הזה, שבוצע על ידי חברת "תפן", מעידות "בצורה ברורה, כי ישנו מערך שלם של החלטות בקרן הפועל בחוסר סמכות ומתרחש מאחורי וליד הניקוד הפורמלי, שניתן על בסיס אמות מידה מקצועיות ואובייקטיביות בידי מערך הלקטורה", נטען במסמך. הוועדה מצביעה גם על ליקויים בהעברת נימוקי הלקטורים ליוצרים שביקשו תמיכה לסרטיהם. היא מציגה שורת עדויות של יוצרים שלא קיבלו נימוק מלא על דחייתם או שלא קיבלו תשובה כלל מקרנות הקולנוע. 

דוד אלכסנדר
דוד אלכסנדר, יו"ר מועצת הקולנוע וחבר הוועדהצילום: הרצי שפירא

הוועדה גם מצביעה על שורה של ליקויים הנוגעים לסוגיות של שוויון בייצוג. "עדיין ישנן קבוצות קבועות הממומנות בשיעור נמוך יותר מקבוצות אחרות... זאת כאשר בוחנים את היקף התמיכות שמועבר לפריפריה התרבותית־חברתית־גיאוגרפית בישראל, לעומת קבוצות שנחשבות לחזקות בחברה: ובפרט חילונים החיים במרכז הארץ (אזור גוש דן), בירושלים או בחיפה".

טיוטת המלצות הוועדה לבחינת קרנות הקולנוע 

מסמך הטיוטה של המלצות הוועדה לבחינת הקרנות מביא בין היתר גם שתי טענות שהעלה לפני חברי הוועדה הבמאי רון כחלילי. בראשונה הוא טוען כי קרן שבה שימש כלקטור אישרה תמיכה בסרט, אף שהוא ולקטורית נוספת פסלו אותו לתמיכה. מנהלי הקרנות לדבריו, הם "כמו חונטה (...) עושים מה שבראש שלהם". עוד טען כחלילי, על פי המסמך, כי מנהל קרן לשעבר הציע לו בזמנו "סכום כסף נאה עבור כתיבת תסריט לאחר פגישה אישית בלבד". הוא מספר כי בפגישה ביניהם הוא סיפר לו שברצונו לעשות סדרה על תולדות השמאל הישראלי. "אני יושב, מציג לפניו את הפרויקט, ארבעה פרקים. אנחנו גומרים את הפגישה אחרי עשר דקות. הוא חותם לי על מכתב שקיבלתי 420 אלף שקל. ואני הולך הביתה. עשר דקות. איפה לקטורים? איפה תהליך הבחירה?" כחלילי מסר ל"הארץ" כי הציטוט שלו במסמך כולל "אי דיוקים", וכי הסכום המדובר הוא 350-300 אלף שקל. 

רון כחלילי
רון כחליליצילום: îåèé îéìøåã

משרד התרבות והספורט סירב השבוע להיענות לדרישתו של עו"ד זיו מאור לעצור את אישור חלוקת תקציב הקולנוע לשנת 2018, וזאת לאור הליקויים שמצאה לכאורה הוועדה הציבורית לבחינת קרנות הקולנוע. במכתב דחוף ששלח מאור שלשום (שלישי) לשרה רגב הוא ציין כי הוא מסתמך על הממצאים המופיעים בטיוטת המלצות הוועדה שהגיעו לידיו, ובהן לדבריו, "חשדות אפשריים לפלילים", ועקב כך ביקש למנוע אישור חלוקת התקציב בישיבת מועצת הקולנוע שנקבעה לאותו יום.

"אחד הממצאים העובדתיים החמורים העולים מעבודת הוועדה הוא כי קרנות הקולנוע אינן נוהגות להתחשב בעבודת הלקטורים, וכי מי שמקבל את ההחלטה הסופית בעניין הסרטים שיאושרו הוא מנהלי הקרנות", כתב מאור במכתבו לשרה, וציין כי מדובר בהפרה בוטה של מבחני התמיכה. למרות זאת, אישרה מועצת הקולנוע בישיבתה שלשום את חלוקת התקציב ל–2018. במכתב תשובה שהעבירה היום למאור היועצת המשפטית של משרד התרבות, הדס פרבר אלמוגי, נכתב כי "הוועדה טרם הגישה דו"ח סופי של ממצאיה והמלצותיה. רק לאחר שיושלם הדו"ח ויתקיים לגביו דיון במועצת הקולנוע תוכל שרת התרבות והספורט לשקול האם וכיצד לאמץ את מסקנות הוועדה".

עו"ד מאור, שטוען כי טיוטת מסמך ההמלצות מעלה חשש לפלילים מצד כמה ממנהלי הקרנות, חיבר בעבר דו"ח על הקולנוע הישראלי בעבור פורום קהלת — דו"ח שהוגש לשרה רגב. "במועצת הקולנוע שאישרה את התקציב לקרנות ביום שלישי יושבים שלושה אנשים שחברים גם בוועדת הבדיקה: דוד אלכסנדר, ליאור גלבוע ודבורי הנדלר", אמר מאור ל"הארץ". שלושת אלה יודעים "כי הקרנות לא באמת מפעילות מערך לקטורים", כדבריו, כי מנהלי קרנות אישרו תמיכה בפרויקטים ללא התייעצות בלקטורים, והודו שקולותיהם מקבלים משקל רב יותר מאלה של הלקטורים, בהצבעה על אישור תמיכה בסרטים.

ממשרד התרבות והספורט טרם נמסרה תגובה לטענות. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ