בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלצות הוועדה שמינתה רגב: פיקוח מוגבר על קרנות הקולנוע או החלפתן

מדו"ח הוועדה על תפקוד קרנות הקולנוע שמינתה שרת התרבות עולות טענות לאי־שקיפות בבחירת הסרטים המתוקצבים והתנהלות כב"מועדון סגור"

28תגובות
שרת התרבות, מירי רגב
מרק ישראל סלם

הקמת מכון קולנוע שיחליף את קרנות הקולנוע ויופקד על חלוקת התקציב המיועד להפקת סרטים, או הידוק הפיקוח על הקרנות הקיימות והקמת שלוש קרנות אזוריות בנגב, בגליל ובמרכז הארץ. אלה שתי החלופות הכלולות בדו"ח המסכם של הוועדה לבחינת התנהלות קרנות הקולנוע, שהתפרסם היום (שלישי) באתר משרד התרבות והספורט, לצד הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה. עוד ממליץ הדו"ח על הקמת מסלול "עוקף קרנות" שיתמוך בסרטים שזכו להצלחה קופתית, בתנאי שלא נתמכו על ידי קרנות הקולנוע.

בפתח הדו"ח מצוין כי בקרב חברי הוועדה התגלעו חילוקי דעות לגבי המסקנות, בין עמדת המיעוט בהובלתו של פרופ' דוד אלכסנדר, יו"ר מועצת הקולנוע שסיים את תפקידו בחודש שעבר, לבין עמדת הרוב, ולכן הוחלט לחלק את ההמלצות לשלוש: הראשונה, המתייחסת להקמת מכון קולנוע ישראלי, מייצגת את עמדת הרוב, ו"פונה לכיוון של שינוי יסודי של המנגנון הקיים, על ידי הקמת מנגנון חלופי מטעם המדינה לקרנות הקיימות, באמצעות תיקון לחוק הקולנוע או אף תוספת חקיקה ייעודית לו", כלשון הדו"ח.

ההמלצה השנייה פונה לכיוון מתון יותר, נטען שם, ומציעה לשנות את מבנה הלקטורה הקיים בקרנות, הידוק משמעותי של הפיקוח עליהן על ידי מועצת הקולנוע, והקמת שלוש קרנות אזוריות חדשות בנגב, בגליל ובמרכז הארץ. ההמלצה השלישית עוסקת בהקמת מסלול חדש — שיפעל במקביל לקרנות הקולנוע או למכון הקולנוע שיחליף אותן — ובבסיסו יעמוד רעיון "שוק חופשי" המבוסס על תמיכות בדיעבד, על פי ההצלחה בקופות בישראל.

בטיוטה של מסמך ההמלצות שהגיעה לידי "הארץ" לפני חודש וחצי, צוין כי שלוש הקרנות האזוריות יוקמו בנגב, בגליל וביהודה ובשומרון. אבל בדו"ח המסכם של הוועדה נכתב כי הקרן השלישית תקום ב"מרכז הארץ", מבלי לציין כי הכוונה לשטחי יהודה ושומרון.

יו"ר מינהל תרבות, גלית והבה שאשו. הובילה את הוועדה
עופר וקנין

שרת התרבות והספורט מירי רגב לא הודיעה עדיין באופן רשמי באיזו משתי החלופות שהונחו לפניה — ההמלצה הראשונה וההמלצה השנייה בדו"ח המסכם — בכוונתה לתמוך. ואולם, חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד התרבות שנחשפה באחרונה ב"הארץ", והצעה לתיקון חוק הקולנוע שעלתה באחרונה לאתר קשרי ממשל לצורך הערות הציבור, מרמזות כי ככל הנראה הוחלט במשרד התרבות לוותר על ההצעה הראשונה, לפיה במקום קרנות הקולנוע יוקם מכון ממשלתי שיחליט באילו סרטים לתמוך. היועמ"ש של המשרד, עו"ד הדס פרבר אלמוגי, קבעה כי הקמת מכון כזה "אינה תואמת מדינה דמוקרטית" ואינה עומדת באמות מידה משפטיות. ובתזכיר החוק הוצע להקים מאגר לקטורים שישמש את קרנות הקולנוע, כפי שמוצע בהמלצה השנייה של הוועדה.

בדו"ח מפורטת שורת ליקויים שמצאה הוועדה באופן פעולתן של הקרנות. בין הליקויים במינהל תקין, מצוין בין היתר כי "מערכות היחסים בין הדרגים הניהוליים בקרנות לבין הלקטורים אינן שקופות דיין וכך גם הליך בחירת התסריטים, הזוכים לתקצוב"; כי עדויות ששמעה הוועדה הצביעו על "מועדון סגור", חבורה השולטת בקרנות וסוגרת את שעריה בפני "אחרות ואחרים"; וכי מנהלי הקרנות לוקחים לעצמם סמכות־יתר בקבלת ההחלטות למתן תמיכה.

ליקויים אחרים שנמצאו נוגעים לסוגיות של "שוויון בייצוג". בין היתר נטען כי קרנות הקולנוע מתקשות ליישם את הנחיית מועצת הקולנוע ביחס למגוון דרוש בקרב הלקטורים. וכי "עדיין יש קבוצות קבועות, הממומנות בשיעור נמוך יותר מקבוצות אחרות, שבאופן שיטתי זוכות לנתח גדול של העוגה בהשוואה לגודלן היחסי... בפרט, כפי שהדגישו חלק מחברי הוועדה, גברים אשכנזים החיים במרכז הארץ (אזור גוש דן), בירושלים או בחיפה".

חבר הוועדה, ד"ר הני זובידה. המליצה על הקמת מכון קולנוע עצמאי, שיחלק את תקציב הפקת סרטים
דודו בכר

ההמלצה הראשונה של הוועדה נוגעת אם כן נוגעת להקמת מכון קולנוע ישראלי מקצועי ועצמאי, שיחלק את תקציב הקולנוע המיועד לסיוע להפקת סרטים, בדומה לגופים מקבילים במרבית מדינות המערב. במכון תפעלנה מחלקות תוכן שונות בהתאם למסלולי התמיכה: מסלול לקולנוע עלילתי ארוך, מסלול לקולנוע תיעודי ארוך, מסלול סרטים קצרים, מסלול סרטי גמר לסטודנטים. "את המחלקות יאיישו נשים ואנשים מקצועיים, המתמחות/ים בתחום הקולנוע, או בתחומי תרבות אחרים משיקים, והם יפעלו באורח עצמאי, מבלי שהם כפופים לנבחרי הציבור עצמם או לשר/ת התרבות והספורט אלא מבחינה מבנית בלבד. לבחינת התסריטים ימונו לקטוריות/ים בקדנציות לתקופה מוגבלת".

חברי הוועדה, בראשותה של יו"ר מינהל תרבות גלית והבה שאשו, היו יו"ר מועצת הקולנוע שעבר פרופ' אלכסנדר, חוקרת התקשורת והקולנוע ד"ר דבורה הנדלר, הסוציולוג ד"ר הני זובידה, ד"ר אודליה מינס, התסריטאי וחבר מועצת הקולנוע ליאור גלבוע ומנהל סינמטק אופקים נדב משעלי.

החלופה השנייה שמציעה הוועדה, נוגעת כאמור להידוק הרגולציה במנגנון הקיים, ולפיה קרנות הקולנוע ימשיכו לפעול במשך חמש שנים תוך הידוק וחידוד הנהלים, הפיקוח והבקרה עליהן. לצדן ממליץ הדו"ח להקים שלוש קרנות אזוריות במרכז הארץ, בנגב ובגליל, וכן חממות קולנוע חדשות למען יוצרות ויוצרים בארץ תוך התמקדות בפריפריה. לצורך הקמת שלוש הקרנות האזוריות, יוקצו 15 מיליון שקל נוספים, מחוץ לתקציב הקולנוע הקיים. בהמלצה זו מצוין כי יש להגדיל את תקציב הקולנוע ל–100–120 מיליון שקל (במקום 80 מיליון כיום).

בחלופה זו מומלץ גם להקים מאגר לקטורים במשרד התרבות, כמובא בהצעה לתיקון חוק הקולנוע שפורסמה לאחרונה להערות הציבור. על פי הדו"ח המסכם של הוועדה, הלקטוריות/ים ימומנו וישולמו ישירות על ידי המדינה, יעברו תהליך אישור מול משרד התרבות, יהיו נשות ואנשי רוח ותרבות ולא רק אנשי קולנוע, וזאת במטרה לצמצם את תופעת "המועדון הסגור".

ההמלצה השלישית של הוועדה מתייחסת להקמתו של מסלול תמיכה חדש בסרטי קולנוע, שיפעל במקביל לקרנות הקולנוע או מכון הקולנוע שיפעל במקומן. על פי הדו"ח, מסלול זה "מבוסס על כלכלת שוק: מי שמצליח יותר יקבל תמיכות בדיעבד". ההצעה הזו, מצוין בדו"ח, "יכולה להתקבל כפיילוט ניסיוני לתקופה של חמש שנים אשר יתוקצב בסכום של בין חמישה עד חמישה עשר מיליון ש"ח כאשר בתום התקופה ייבחן גם מסלול זה תחת אותם מישורים לבחינת תוצרי קרנות הקולנוע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו