בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המכון לדמוקרטיה: אין הצדקה להקמת מסלול "עוקף קרנות הקולנוע"

תזכיר החוק לתיקון חוק הקולנוע מציע לתמוך בסרטים שכבר זכו להצלחה מסחרית. "בדומה לכך ניתן לקבוע כי הזמרים שלמה ארצי או ריטה זכאים לתמיכה ציבורית", כותבת עו"ד עדנה הראל

10תגובות
מירי רגב
הדס פרוש

לא ברור מהי ההצדקה להקמת מסלול "עוקף קרנות", שבמסגרתו יושקעו כספי ציבור בסרטים שזכו להצלחה מסחרית. כך קובעת חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוגשה אתמול (ראשון) למשרד התרבות, בעקבות תזכיר החוק לתיקון חוק הקולנוע שפורסם באחרונה. "בדומה לכך ניתן לקבוע כי הזמרים שלמה ארצי, ריטה או אייל גולן זכאים לתמיכה ציבורית כל אימת שיצליחו מסחרית עם אלבום חדש. מה ההצדקה?", כתבה עו"ד עדנה הראל מהמכון לדמוקרטיה בחוות הדעת.

בפתח חוות הדעת מציינת הראל, חוקרת במכון ולשעבר היועצת המשפטית של משרד התרבות, כי חוות הדעת נכתבה מתוך רצון לשמור על מהותן של קרנות הקולנוע כמוסדות תרבות ולהגן על יכולתן לסייע במימוש הזכות ליצירה תרבותית מגוונת, המשקפת את פני החברה הישראלית. ההצעות הכלולות בתזכיר החוק, לדבריה, "עלולות לפגוע פגיעה אנושה במטרות אלו, ביכולות אלו, ובתקציבים העומדים לרשותם". את התקלות הקיימות במצב הקיים ובאופן התנהלות הקרנות, היא מציינת, ניתן לתקן "בדרכים שאינן פוגעניות".

בין היתר, מבקש תזכיר החוק לעגן מסלול סיוע תקציבי שלפיו ניתן יהיה להעניק עד 15% מתקציב הקולנוע לסרטים מסחריים לחלוטין, שהצליחו בקופות, ולא נתמכו על ידי קרנות. "על פי המקובל לגבי השימוש בכספי ציבור, לא ברורה כלל ההצדקה לכך", כותבת הראל ומקבילה את הרעיון הזה לתמיכה ציבורית בזמרים מצליחים כמו ארצי או גולן. "סיוע ציבורי לתחומי התרבות אינו אמור להיות מוקצה למוצרים שיתקיימו כך או כך, אלא דווקא על מנת להבטיח תנאים כלכליים ליישומו של חופש ביטוי תרבותי ולקיומו של המוצר הציבורי, בתחומים שבהם הוא לא יוכל להתקיים ללא סיוע", כותבת הראל. "תקציבים אלו, יש להדגיש, יבואו על חשבון הפעילויות האחרות בתחום הקולנוע. כך יווצר מירוץ ליצירת סרטים מסחריים, ולהעשרת העשירים על חשבון הקופה הציבורית".

הראל גם מותחת ביקורת על כך שלציבור לא הוקצה זמן מספיק להגשת הערות, בגלל פרסומו המאוחר של תזכיר החוק ובגלל שהדו"ח המסכם של הוועדה לבחינת הקרנות פורסם ימים ספורים בלבד לפני המועד האחרון להגשת ההערות.

לגבי הצעה נוספת המופיעה בתזכיר החוק ולפיה 70% מבוחני הסרטים (לקטורים) בקרנות יילקחו מתוך מאגר שיקים משרד התרבות, מציינת הראל כי חלק ניכר מהלקטורים יהיו בפועל תחת השפעה ישירה של המשרד הממשלתי והשרה. כמו כן, תנאי המינימום למינוי לתפקידים משמעותיים אלו מחייבים רק תואר ראשון רלוונטי או ניסיון של חמש שנים. "כלומר, גם אנשים שזה עתה סיימו את לימודיהם האקדמיים או בעלי ניסיון דל יחסית, יוכלו לכהן בתפקידים חשובים אלו", היא מציינת.

"גם במדינות אחרות בעולם המערבי מבקשים בעשורים האחרונים להבטיח באמצעות מדיניות תרבות את הביטוי החברתי הרחב והמגוון התרבותי", כותבת הראל בסיום חוות הדעת, "אלא שבניגוד למה שמבקשים לעשות כעת בישראל, הדבר נעשה באמצעות גופים ציבוריים ובלתי תלויים ולא באמצעות התערבות פוליטית וממשלתית שעלולה ליצור חשש לתלות, צנזורה עצמית, והגבלת חופש הביטוי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו