בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמוס גיתאי: "רגב תהרוס את הרקמה של הקולנוע הישראלי"

הבמאי הישראלי מציג בפסטיבל ונציה שני סרטים חדשים - "רכבת קלה בירושלים" ו"מכתב לידיד בעזה". בשנה הבאה הוא עתיד לצלם סרט על חייה של דונה גרציה

11תגובות
גיתאי עם השחקניות יובל שרף, קרן מור, יעל אבקסיס ומאיסה
עבד אלהאדי בפסטיבל ונציה, שלשום
TONY GENTILE/רויטרס

הבמאי עמוס גיתאי מתארח בימים אלו בפסטיבל ונציה עם שני סרטים חדשים: "רכבת קלה בירושלים" ו"מכתב לידיד בעזה". הסרט הראשון הוא קומדיה המתרחשת בקרון של הרכבת הקלה בירושלים, שנוסעת בין שכונות העיר. בסרט מככבים 36 שחקנים, בהם השחקן הצרפתי מתייה אמלריק והשחקן האיטלקי פיפו דלבונו, לצד קרן מור, יובל שרף ויעל אבקסיס הישראליות. "מכתב לידיד בעזה" הוא סרט קצר, בהשראת אלבר קאמי. בראיון ל"סקרין דיילי" נשאל גיתאי לגבי כוונתה של שרת התרבות מירי רגב להעביר את התיקון לחוק הקולנוע. "אני מעריך שהחוק הזה יעבור", אמר, "ושרת התרבות תצליח להרוס את הרקמה של הקולנוע הישראלי". במושב הכנסת הקודם התיקון של רגב לחוק אושר בממשלה אך לא עלה להצבעה, כחלק מכיפופי הידיים בינה ובין יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין.

בתוך כך ב"וראייטי" פורסם כי גיתאי עתיד לצלם בסוף 2019 דרמה תקופתית על דונה גרציה, שהצליחה להימלט במאה ה—16 מליסבון, והפכה לדמות משפיעה באימפריה העותומנית ולאחת הנשים היהודיות העשירות בתקופה זו. בעזרת כספה היא הצילה מאות יהודים מידי האינקוויזיציה. גיתאי פיתח את הפרוייקט במשך ארבע שנים עם שותפו לכתיבה מארי חוזה סנסלמה. הצילומים יתקיימו באירופה ובישראל.

גיתאי נשאל אם היה זקוק לאישור מהממשלה לצלם בירושלים, והוא השיב כי "בשלב זה הוא לא יכול היה לקבל אישור", לדבריו, "שרת התרבות רוצה לצנזר כל דבר שזז". הוא הוסיף כי רגב "רוצה לשלוט בתעשייה. אני חושב שעדיף לא לעבוד מולה". גיתאי הוסיף כי "זה לא מצב נורמלי, אך כך צריך לנהוג כל עוד הממשלה הזו קיימת. פגיעה, פלגנות וגזענות – אני לא רוצה להביא את זה לקולנוע שלי. אנחנו צריכים לעבוד כמו במחתרת, כדי לא להיות נתונים ללחץ של הממשלה. אני חושב שזה תקף עוד יותר ליוצרים צעירים, זה דוחק אותם ליצור סרטים קונפורמיסטים יותר, וזה חבל".

הבמאי הוותיק שכבר התארח בעבר בוונציה עם סרטיו ואף זכה בפרס אריה הזהב, הוסיף כי "הקולנוע הישראלי זוכה להערכה, הוא נבנה לבנה אחרי לבנה. השרה מונעת על ידי האמביציה שלה, היא לא מבינה בתרבות — זה לא משרד של פרופגנדה, אלא של שאילת שאלות. היא חושבת שהקולנוע צריך להיות קמפיין של יחסי ציבור. אם הייתי תמים הייתי אומר שזו אי הבנה, אם אני לא תמים אזי מדובר בדרך אכזרית להרוס הכל". גיתאי הוסיף כי קולנוענים "לא צריכים לפחד, וצריכים לעשות קולנוע טוב וחזק. חלק מהיוצרים הצעירים אמיצים, אך לא מספיק מהם".

באשר לסרטו הקצר "מכתב לידידי בעזה", סיפר גיתאי כי הוא נעשה בהשראת מכתב שכתב הסופר אלבר קאמי ב–1943 שנקרא "מכתב לידידי הגרמני", כאשר צרפת היתה תחת הכיבוש הנאצי. קאמי "רצה ליצור יחסים בין הצרפתים לגרמים, בזמן שצרפת הייתה עדיין במלחמה. חשבתי שאני צריך ליצור מכתב לחבר בעזה, להראות שהצד הישראלי חש חמלה על המצב הנוראי". באשר לסרטו הארוך "רכבת קלה בירושלים" הוא סיפר כי הוא רצה ליצור סרט שיעסוק בעיר הבירה, "שיהיה מיקרוקוסמוס של המציאות". "הרכבת היא כמו קופסת סרדינים, מחברת בין אנשים בצד הפלסטיני של העיר וצדה המערבי. דתיים וחילוניים משתמשים ברכבת. זו הדמיה לאופן שבו היחסים בינהם היו יכולים להיראות — גם אם הם לא מסכימים זה עם זה, ולא אוהבים האחד את השני, הם יכולים לחיות באותו חלל. ברגע שהישראלים והפלסטינים יפתרו את הסכסוך, אנשים עדיין יחיו באותה עיר, יחצו אותה ממעבר למזרח ולהפך, ויסעו ברכבת משותפת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו