שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
לא קיבלו ויזה

הסרטים הכי טובים שכנראה פספסתם ב-2018

נטלי פורטמן מגלמת כוכבת פופ נוצצת אך מסוייטת, מליסה מקארתי בתפקיד דרמתי, ג'ונה היל מביים סרט מוצלח וגם סרטים מאיראן ומלבנון - 10 סרטים שלא הגיעו לקולנוע בארץ, וחבל שכך

אורון שמיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
משייט בין סגנונות קולנועיים.
"Vox Lux"
אנטיתזה ל"כוכב נולד". "Vox Lux"צילום: Atsushi Nishijima\\imdb
אורון שמיר

זה נכון שיש רק מספר מסויים של מסכים בישראל ושעות בשבוע ולא כל סרט יכול וצריך להגיע ארצה. ובכל זאת, סוף השנה האזרחית מביא עימו הזדמנות לבחון כמה וכמה כותרים שחבל שדילגו על בתי הקולנוע, יחד עם תקווה קלושה שאולי עוד נזכה לצפות בהם. עשרה כאלה מרכיבים את הרשימה הבאה, בעיקר קולנוע אמריקאי אבל ממש לא רק, מסודרים בצמדים לפי נושאים משיקים.

» מה עושים היום – לוח האירועים המלא
» השבוע בקולנוע – לכל ההמלצות
» אילו סרטים מציגים בקולנוע החודש?
» לכל ביקורות הקולנוע

מן הרשימה נעדרים לא מעט סרטים שמצאו או ימצאו גאולה בקרוב. ראשית, שווה להזכיר את הטובים שבסרטי השנה שנגאלו בצורה חלקית בפסטיבלים, בסינמטקים או בזכות גופי השידור, מ"הכנסייה החדשה" עם איתן הוק ככומר מיוסר, דרך "גבול" השבדי מנפץ המגדרים, ועד "חיות אמריקאיות" שהגדיר מחדש את סרטי השוד, או "תורשתי" שהוא חווית האימה המשמעותית של השנה. בנוסף, המרחק בין ישראל ושאר העולם הצטמצם גם בזכות נטפליקס, וכך ראינו בזמן אמת סרטים כמו יצירת המד"ב המעולה "העולם שאחרי: הכחדה", הדרמה הקומית המרירה-מתוקה "חיים פרטיים", פצצת האקשן האינדונזית "עם רדת ליל" וגם "הצד האחר של הרוח" הגנוז-לשעבר של אורסון וולס. לבסוף, ישנם אלה שנדחו בשנה באופן מלאכותי לינואר 2019 וינסו את מזלם ברשימות הגדולים של השנה הבאה, ביניהם "המועדפת" הקומי והאכזרי, "הספר הירוק" הקורע והנוגע ללב, "מלחמה קרה" הרומנטי והממיס, וגם חידות כמו "סגן הנשיא" עם כריסטיאן בייל בתפקיד דיק צ'ייני וסם רוקוול כג'ורג' דאבליו בוש. האם הסרטים הבאים יצטרפו אליהם?

If Beale Street Could Talk

אפשר היה לצפות שהזכייה ההיסטורית באוסקר של "אור ירח" תסדר שטיח אדום להפצת סרטו הבא של הבמאי בארי ג'נקינס. ג'נקינס אמנם כבר הספיק להמיס לבבות בכל פסטיבלי הסתיו עם העיבוד מלא הרוך שלו לספרו של ג'יימס בולדווין, "סיפורו של רחוב ביל", אבל תוכניות הפצה בישראל אין. לא נעים לחשוב שמדובר בסיבות של גזע, שכן הסרט בכל זאת מספר על זוג אפרו-אמריקאי שמופרד כאשר הגבר מואשם בפשע אותו הוא טוען שלא ביצע והאישה מנסה להוכיח את חפותו. אפשר גם היה לכעוס פחות לולא היה מדובר ביצירת מופת מפעימה שמתפקעת מכל סוג אפשרי של אהבה, עם עבודות צילום ומשחק מהטובות שנראו השנה.
סיכוי לגאולה: אולי כמה מועמדויות לאוסקר ידחפו לכיוון הנכון.

יצירת מופת מפעימה. "If Beale Street Could Talk" - לצפייה בטריילר:

קרדיט: Movieclips Trailers

Blindspotting

סרט אחר על מה שמכונה "החוויה השחורה" בארצות הברית' שכל כולו כשרון שמתפוצץ על המסך כמו זיקוקים על רקע השמיים. רפאל קאסל ודויד דיגס (מכוכבי המחזמר "המילטון") כתבו ומככבים בסרט המתרחש באיזור הולדתם, אוקלנד קליפורניה, העובר תהליך מואץ של ג'נטריפיקציה. הצמד מגלם שני חברי ילדות העובדים בהובלות ומנסים להבין את מקומם החדש בשכונה המשתנה, בעודם מתרחקים אחד מהשני בעקבות תקריות אלימות. כיוון ששניהם אמני היפ-הופ, הסרט משובץ קטעי ראפ שהינם חלק מן העלילה, לצד קטעי חלום הזויים ורגעים של קולנוע קצבי ועז-מבע, עליו מנצח הבמאי קרלוס לופז אסטרדה בסרט ביכורים מצוין.
סיכוי לגאולה: כנראה שרק בצפייה ביתית ובאדיבות אחד מגופי השידור שירים את הכפפה.

קולנוע קצבי ועז-מבע. "Blindspotting​" - לצפייה בטריילר:

קרדיט: Lionsgate Movies

(Summer (Leto

באמצע דצמבר הסרט הזה זכה לכמה הקרנות בודדות בסינמטק ירושלים ותל-אביב, ואפשר רק לקוות שזה יקרה שוב גם בשנה הקלנדרית החדשה, שכן מדובר בסרט המצטיין של אחד הטרנדים הבולטים בשנת 2018 - מוזיקה. הבמאי הרוסי קיריל סרברניקוב ("הסטודנט"), ששרוי במעצר בית בהאשמות שוא מצד הממשל, רקח יצירה מהפנטת ופאנקית על סצנת הרוקנרול המחתרתית של ברית המועצות, כולל הגעתו לזירה של ויקטור צוי הצעיר. הסרט אינו בוחל בשום אמצעי קולנועי ולצד שחור-לבן אופנתי ממלא את המסך בדימויים ולא רק בצלילים, כולל קאבר של קשישות באוטובוס ל-"Psycho Killer" ועוד מטעמים.
סיכוי לגאולה: הקהל דובר הרוסית בישראל חייב להתחיל לדרוש יותר מבתי הקולנוע.

יצירה מהפנטת ופאנקית. "(Summer (Leto" - לצפייה בטריילר:

קרדיט: Serguei Boutakov

Vox Lux

בזמן שהביקורת והקהל כאחד מתעלפים מערימת הקלישאות הבינונית והנרקסיסטית ששמה "כוכב נולד", הגיעה אל בתי הקולנוע בארצות הברית התרופה למכה. באנטיתזה לכל מה שפלסטיק בגרסת ברדלי קופר וליידי גאגא, נטלי פורטמן ורפי קסידי ("להרוג אייל קדוש") מגלמות גרסה מבוגרת וצעירה של כוכבת פופ נוצצת אך מסוייטת. הבמאי ברדלי קורבט ("ילדותו של מנהיג") משייט בין סגנונות קולנועיים, החל מפאר אופראי ועד גישה כמו-תיעודית, ומציג את מה שקורה מאחורי הקלעים והאיפור של מוזיקאית ומבצעת בדיונית בשם סלסט - התמוטטויות עצבים, התמודדות עם טראומות עבר, ושלל סודות משפחה. את השירים כתבה סיה, גם סוג של שדרוג.
סיכוי לגאולה: אולי אחד הפסטיבלים ימצא לו מקום של כבוד בתוכניה של השנה הבאה.

ועוד עם שירים של סיה. "Vox Lux" - לצפייה בטריילר:

קרדיט: ONE Media

Can You Ever Forgive Me

הקומיקאית מליסה מקארתי בתפקיד דרמטי ראשי? ריצ'רד אי. גרנט בתפקיד משנה שמדברים עליו כראוי למועמדות לאוסקר? נשמע כמו סרט שמאוד קל למכור, וזה עוד בלי להזכיר את עלילת הפשע הקומית ואת מקום ההתרחשות - ניו יורק של הסבנטיז-אייטיז. בכל זאת, סרטה של מריאל הלר ("יומנה של מתבגרת") לא הגיע ארצה, מה שמונע מהקהל היכרות עם הדמות המרתקת שבמרכזו, טיפוסית שהייתה באמת בשם לי ישראל. בחמלה מהולה בסרקזם, משרטט הסרט את דיוקנה של הסופרת שכתבה ביוגרפיות לאסתי לאודר וקתרין הפבורן, אך נותרה ללא ביקוש בשל יחסי אנוש רעועים ובעיית אלכוהוליזם, עד שהפכה לזייפנית.
סיכוי לגאולה: מסוג הסרטים שעפים מתחת לרדאר, אבל מועמדות לאוסקר והכל ישתנה.

עף מתחת לרדאר וחבל. "Can You Ever Forgive Me" - לצפייה בטריילר:

קרדיט: FoxSearchlight

Won't You Be My Neighbor?

עם כל הרוע והייאוש ששררו בעולם השנה, אפילו רק ספציפית בנושא כוכבי קולנוע או טלוויזיה שהתגלו דברים מבעיתים על אישיותם, היה גם סרט שכל כולו מתיקות על אדם שהוא כנראה מלאך. פרד רוג'רס הנחה במשך שנים תוכנית לילדים שנקראה "השכונה של מיסטר רוג'רס", דיבר אל הצופים הצעירים בגובה העיניים ולא היסס לעמת אותם מול נושאים שנתפסים כקשים מדי. הדוקומנטריסט מורגן נוויל ("הם יאהבו אותי אחרי מותי") חוזר לא רק לסדרה שהשפיעה על ילדי אמריקה ברמה של הטלוויזיה החינוכית בישראל, אלא בעיקר לדמותו של סלבריטאי מסוג אחר. נהנתם מהסדרה "ילדותי" עם ג'ים קארי? זה מקור ההשראה.
סיכוי לגאולה: אולי דוקאביב יקחו אחריות גם עליו?

מתיקות. "Won't You Be My Neighbor?" - לצפייה בטריילר:

קרדיט: Focus Features

Eight Grade

דור המילניאלז כבר מספיק מבוגר בכדי ליצור סרטים, ולצורך סיפור ההתבגרות הכי מביך בקטע טוב שלא ראיתם השנה כוונה עדשת המצלמה אל הדור שמתחתם, דור ה-Z - אלה שנולדו אחרי תחילת המילניום הנוכחי וגדלו עם סמארטפונים בעריסה. יוצר הסרט, בו ברנהם, היה כוכב יוטיוב מגיל בר-מצווה, כך שאין זה פלא שסרטו הראשון באורך מלא עוסק בילדה ביישנית שמנהלת ולוג עצות ביוטיוב, למרות שניסיון חיים אין לה. מגלמת אותה בכנות ורגישות אלזי פישר, המשחקת מגיל חד-ספרתי, בסרט שכל כולו חוויות נעורים מעצבות כמו התאהבות נעורים או מרד ראשוני בהורים, אבל בסביבה הרעילה של הרשתות החברתיות והחיים באמריקה של ימינו.
סיכוי לגאולה: היו צריכים לשווק אותו בארץ כסרט הסברה על הדור הצעיר, אבל הרגע חלף.

בכנות ורגישות. "Eight Grade" - לצפייה בטריילר:

קרדיט: Movieclips Indie

Mid90s

נחזור דור אחד אחורה, אל מי שהתבגרו בתפר שבין המאות המתחלפות, ספציפית בפרברי לוס אנג'לס. השחקן המוכשר והמועמד לאוסקר ג'ונה היל ("סופרבאד", "הזאב מוול סטריט") ביים השנה לראשונה, והצטרף אל כמה וכמה סרטי סקייטרים אחרים בנסיונו לתאר התבגרות על גלגלים. הדבר היחיד שמעניין את גיבורי הסרט שאמורים להיות בבית הספר הוא הקרש שאפשר להחליק עליו, מה שקוסם לילדון שצעיר מהם מעט, בגילומו של סאני סולג'יק ("להרוג אייל קדוש"). בבית הוא סובל מאחיו (לוקאס הדג'ס) ואמו (קתרין ווטרסטון), וכך מוצא עצמו גיבורנו בעוד ועוד מבחני אומץ. סרט שהוא מעין סיפורה של תקופה, מהפסקול ועד התמונה.
סיכוי לגאולה: עם השם של ג'ונה היל כבמאי לא מספיק, כנראה שכלום כבר לא יעזור.

בבימויו של ג'ונה היל. "Mid90s" - לצפייה בטריילר:

קרדיט: MovieAccessTrailers

Three Faces

גם באיראן מאמינים במעצרי בית לקולנוענים שהרגיזו את השלטון, או לפחות באיסור לעזוב את המדינה כמו במקרה של ג'אפר פאנהי ("זה לא סרט", "טקסי"), שאכן נעדר מפסטיבל קאן בו ערך סרטו החדש את בכורתו. פאנהי גם מככב בסרט בתור גרסה של עצמו, במאי קולנוע שאסרו עליו לביים, היוצא למסע יחד עם שחקנית מפורסמת (בהנז ג'אפרי) כדי לגלות האם סרטון התאבדות ששלחה לה מעריצה הוא אמיתי או מזוייף. מעבר לתעלומה ולמסעם של שני טהרנים מפונפנים אל איזור כפרי של המדינה, כמיטב המסורת האיראנית אין הבדל בין תיעוד לבדייה והיצירה הקולנועית הזו היא רפלקסיבית וארס-פואטית כשם שהיא מותחת ומרגשת.
סיכוי לגאולה: סרטים איראניים כבר נחתו בישראל גם לאחרונה, אז תמיד אפשר לקוות.

מותח ומרגש. "Three Faces" - לצפייה בטריילר:

קרדיט: Madman Films

Capernaum

הכותרת הצרפתית מתייחסת אל מונח סלנג שמשמעותו בלאגן או כאוס, אבל בצמד המילים "כפר נחום", אותו יישוב יהודי לחופי הכנרת שהיה חביב גם על ישו. העלילה מתרחשת בכלל בלבנון, וכמו "העלבון", הסרט המדובר הקודם של המדינה השכנה שלא הגיע לישראל מסיבות ברורות, סיפור המעשה עטוף בדרמה משפטית. במרכז הסרט ילדון שגילו לא ידוע בוודאות, המבקש לתבוע את הוריו על שהולידו אותו. כאשר נפרש סיפור חייו שמתחיל בבית הרוס וממשיך באשפתות, פשוטו כמשמעו, אפשר להבין את התביעה. סרטה של נאדין לבאקי ("Where Do We Go Now", "קרמל") זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן וקרוב מאוד לייצג את לבנון באוסקר.
סיכוי לגאולה: קודם שלום במזרח התיכון ורק אז אולי נראה פה סרטים מלבנון.

אולי אחרי השלום. "Capernaum" - לצפייה בטריילר:

קרדיט: Sony Pictures Classics

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ