שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לצלם את הרגע האינטימי, ברגע בו הוא הופך לציבורי

עדי משניות, במאית "תמונת ניצחון" שזכה אמש בפסטיבל סרטי הסטודנטים בתל אביב, תיעדה לאורך ארבע שנים את תהליך השיקום של אחיה שנפצע במבצע "צוק איתן", ועדיין מנסה לפצח מה נותר מהמושג "גיבור ישראלי"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתוך "תמונת ניצחון". אמרו שהוא פצוע קל, ודחקו מהשיח
מתוך "תמונת ניצחון". אמרו שהוא פצוע קל, ודחקו מהשיחצילום: מתוך הסרט
איתי שטרן
איתי שטרן

"לאח שלי ולעוד חיילים שלחמו ב'צוק איתן', להם היה תפקיד. ואז הם נפצעו, והפכו אותם לגיבורים", אומרת עדי משניות (31), במאית הסרט "תמונת ניצחון" שקטף אמש את הפרס המרכזי בתחרות הישראלית של פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי בתל אביב. משניות תיעדה את אחיה, שחטף במהלך המבצע רסיס בירך, על פני ארבע שנים. היא עקבה במצלמתה אחרי הליך ההחלמה שלו, ושל משפחתה, אחרי הפציעה. אך יותר מכל ביקשה בסרטה לבחון מה נותר מהמושג "גיבור ישראלי", שנים לאחר שכותרות העיתונים עוברות לדווח על המבצע הצבאי הבא.

משניות מספרת כי תיעדה את אחיה היחיד "ברגע אינטימי לו ולמשפחה", רגע, שלהגדרתה, "הופך במידה רבה מאינטימי לציבורי". במהלך השיחה היא צוחקת לא מעט ומספרת כי הדיסוננס הזה, בין הפרטי לציבורי ובין האישי ללאומי, יוצר מצבים מצחיקים, מרגשים, מוזרים ולפעמים גם מכעיסים. "היה לי חשוב שאנשים יחוו אותי באופן בלתי אמצעי, בתור אחות של חייל שנפגע במלחמה. לא להגיד מה אני חושבת על הדברים אלא להראות את הדבר עצמו".

כשהיא נשאלת איך הצליחה לשכנע את משפחתה לתעד אותה ברגעים כה קשים, היא אומרת שזו היתה נדיבה אליה. "זו חשיפה מאוד גדולה מצד אנשים מאוד מאופקים. כשצילמתי את הסרט הכל היה מאוד אינטואיטיבי".

מתוך "חממה וקלונה". זוכה התחרות הבינלאומית
מתוך "חממה וקלונה". זוכה התחרות הבינלאומיתצילום: מתוך הסרט

על הבחירה לעסוק בדימוי הגבורה הישראלי־קולקטיבי, שהפך כמעט לטאבו שאין לערער עליו, הסבירה כי מבחינתה — מדובר בראש ובראשונה בסיפורה האישי. "אני לא יכולה לדבר על אנשים אחרים. אח שלי חטף כדור בירך והוגדר כפצוע קל. דווקא במקרים האלו, רוב הציבור פשוט ממשיך הלאה, ודווקא בגלל זה היה לי חשוב להביא את הסיפור הזה".

לצד משניות זכו השנה בפרסים נוספים בתחרות הישראלית גם "סינדי" של שמר גאון בראבא, שקטף את פרס התסריט הטוב ביותר ואת פרס המשחק הטוב ביותר, שהוענק לנועה אסטנג'לוב. פרס הצילום הטוב ביותר הוענק לרותם בכר על "מאמו" של הילה כהן, פרס העריכה הטובה ביותר הוענק ל"בחורה עם מזלג בעולם של מרק". בפרס סרט האנימציה הטוב ביותר זכה "א' בתמוז" של יעל רייספלד. ציון לשבח הוענק ל"דברים פשוטים" של ליאל שרון גור.

בפרס התחרות הבינלאומית זכה השנה "חממה וקלונה" של אנדריאס מוגלי משוויץ, העוקב אחרי שני פליטים שנתקעו במחנה פליטים בגבול איטליה. יוצרי הסרט יקבלו מענק כספי של בגובה 28 אלף שקלים. פרס הבמאית המבטיחה בתחרות הבינלאומית הוענק השנה לזנאט אלשנובה מאנגליה על סרטה "סוף העונה". פרס התסריט הטוב ביותר הוענק לואלרי קרנואה על "הכוכב שלי" מבלגיה. פרס הצילום הטוב ביותר ניתן לזולטן דבני על הסרט "מצור" מהונגריה. פרס העריכה הטובה ביותר ניתן לנתן רייך על "צריף החיות" האמריקאי. הסרט הישראלי היחיד שנכנס לרשימת הזוכים בתחרות הבינלאומית היה "דולפין מגומי" של אורי אהרון, שזכה לציון לשבח מצד פורום המבקרים.

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים תל אביב נחשב לאחד משלושת הפסטיבלים הבולטים בעולם לסרטי סטודנטים וסרטים קצרים. צוות השופטים בתחרויות שפט 94 סרטים ו–14 פרויקטים של מדיה דיגיטלית, המגיעים מלמעלה מ–30 מדינות. זוכי עבר בתחרות הישראלית של הפסטיבל הפכו לבמאים ידועי שם, ובהם ניר ברגמן, דובר קוסאשווילי, מאיה דרייפוס, עילית זצקר ונוספים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ