"ללמוד לרקוד על עמוד היה כמו ללמוד איך לרכוב על אופניים בגיל 40"

ג'ניפר לופז נכנסה לנעליה של חשפנית ערמומית ב"נוכלות בלי חשבון", שיעלה לאקרנים בישראל מחר. בראיון היא מספרת מה משך אותה לתפקיד ומתי היא מתכוונת לביים את סרטה הראשון

מקאדו מרפי, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ניפר לופז בפסטיבל טורונטו, בסוף השבוע. "התחלתי לרקוד כשהייתי בת ארבע או חמש"
ג'ניפר לופז בפסטיבל טורונטו, בסוף השבוע. "התחלתי לרקוד כשהייתי בת ארבע או חמש"צילום: Evan Agostini/אי־פי

בסרט החדש "נוכלות בלי חשבון", שיעלה לאקרנים בישראל מחר (חמישי), מגלמת ג'ניפר לופז את דמותה של רמונה, חשפנית לשעבר שהוגה תוכנית להוציא כסף מלקוחותיה לשעבר. לצדה משחקות בסרט גם הראפרית קארדי בי והשחקניות קונסטנס וו וג'וליה סטיילס. לפני שצעדה על השטיח האדום בהקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, ישבה לופז וענתה לשאלות קוראי "ניו יורק טיימס" בנוגע לסרטיה, המוזיקה שלה ומשפחתה. 

מה משך אותך בתפקיד של רמונה, את חושבת שיש ביניכן דמיון?

"אני חושבת שיש לנו כמה תכונות משותפות, לרמונה ולי. בצד החיובי, יש את הכוח שלה, את האופן שבו היא שולטת על הבמה, היכולת שלה להכיל אחרים. גם אני כזו. אז היו בה חלקים שהבנתי במאה אחוז, אבל היו חלקים שלה שהייתי צריכה למצוא במקום אחר. המקום של תאוות הבצע - היא ממש נשואה לכסף, וכל מי שניצב בדרכה הופך לבעיה. מה שמשך אותי לתפקיד זה שזה משהו שאף פעם לא עשיתי. תמיד גילמתי את הילדה הטובה שיש לה כמה בעיות, אבל אף פעם לא שיחקתי את הנבל".

האם העובדה שיש לך ניסיון בריקוד עזרה לך ללמוד לרקוד על עמוד? או שזה דבר שונה לחלוטין?

"זה עזר בצורה מסוימת בגלל שאני מבינה את הגוף שלי, אז זה לא היה מביך מדי. אבל הטכניקות והאקרובטיקה של זה היו דבר חדש עבורי. זה היה כמו ללמוד איך לרכוב על אופניים בגיל 40. אבל את לא רק צריכה ללמוד עכשיו איך לרכוב, את גם צריכה ללמוד איך לעשות פעלולים — ואלה כואבים. היתה לי מדריכה, יואנה ספאקיי, שהגיעה מ'סירק דה סוליי' וגם מתגוררת בווגאס, אז היא באמת מבינה את מועדוני החשפנות. היא עשתה לי קורס מזורז בגלל שלוקח שנים להצליח לשלוט בדברים האלה. והייתי צריכה ללמוד את זה בשישה שבועות, מספיק כדי לשרוד קטע שיר בן שלוש או ארבע דקות ולהיראות כאילו אני עושה את זה כל החיים. אז זה היה חתיכת אתגר".

האם את חושבת שיש שיפור בייצוג מגוון של מיעוטים ונשים בקולנוע ובטלוויזיה, או שיש קיפאון?

"אני לא חושבת שיש קיפאון. אני חושבת שזה עדיין בתהליך. האם זה נמצא במקום שבו הייתי רוצה? לא. כשרק התחלתי, שלושת התפקידים הראשונים שקיבלתי היו של משרתת. אחרי זה אנשים התחילו לזהות את הכישרון שלי. לאט לאט את סודקת ושוברת את התבנית שבה הסביבה רוצה לשים אותך. ואני חושבת שהיום יש ייצוג גבוה יותר של קהילת הלטינו, אבל אני גם חושבת שאנחנו צריכים לתמוך בקהילה שלנו כדי שיהיה שיפור נוסף. בגלל שבסופו של יום, השורה התחתונה היא תמיד כסף. זה עסק. ואם נעשה את הסרטים האלה ואנשים לא יילכו לצפות בהם, אז לא יעשו כאלה סרטים יותר. אז זה בעצם תלוי בנו, שנעריך את עצמנו ונתמוך זה בזה".

חשבת על לביים סרט בעתיד?

"אני חושבת על זה. זה הולך ומתקרב. בסרטים ובסדרות הטלוויזיה האחרונים שהפקנו וכיכבתי בהם, סייעתי בכל אספקט על הסט. כולם סביבי כבר אומרים, 'את צריכה לביים'. אבל אני יודעת שאז אצטרך להקדיש את עצמי לפרויקט אחד למשך זמן ארוך, ואני אדם שנמצא כל הזמן בתזוזה. אבל התשובה הקצרה היא כן, בעתיד הקרוב. מתי? אני עוד לא יודעת".

לופז ב"נוכלות בלי חשבון". "אף פעם לא שיחקתי את הנבל"
לופז ב"נוכלות בלי חשבון". "אף פעם לא שיחקתי את הנבל"צילום: Barbara Nitke/אי־פי

על איזה נושא אף פעם לא שואלים אותך, והיית רוצה שישאלו?

"אנשים תמיד רוצים לדעת יותר על חיי הפרטיים. אבל אני אוהבת לדבר על כתיבת שירים ועל העבודה באולפן. מוזיקה וריקוד היו האהבות הראשונות שלי. אני גם מאוד אוהבת קולנוע ומשחק, אבל ריקוד היה האהבה הראשונה שלי. התחלתי לרקוד כשהייתי בת ארבע או חמש. אמא היתה יושבת איתי לצפות במחזות זמר כשהייתי בת שנתיים, והתאהבתי בזה".

מגיע לך הרבה קרדיט על האופן שבו שינית את תעשיית הבידור כפרפורמרית, זמרת, שחקנית, רקדנית ואשת עסקים. מה נותן לך את הדרייב?

"אם את אדם יצירתי, את מכירה את זה שנכנס לך רעיון לראש — ואת לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו? ככה זה עובד עבורי. זה פשוט מפוזר אצלי בהרבה מחלקות שונות. זה קורה לי כשאני יוצרת ריקוד חדש למופע שלי. זה קורה לי עם כתיבת שירים, עם כתיבת מוזיקה או הקלטה של אלבום. זה קורה לי כשאני עושה סרט ועובדת על התסריט ומפיקה אותו. זה אפילו קורה לי כשאני מייצרת בושם. אני אף פעם לא מגבילה את עצמי לדבר אחד בלבד. אנחנו לא צריכות לעשות את זה, אחנו יכולות לעשות כל מה שנרצה כל עוד יש לנו את הרגישות הנדרשת". 

"נוכלות בלי חשבון"
"נוכלות בלי חשבון"

איזו עצה הייתי נותנת לעצמך הצעירה?

"הייתי אומרת לעצמי — 'את לא הולכת להיות לבד, אז אל תמהרי להיכנס למערכות יחסים ולהתחתן'. לא שאני מתחרטת על הצעדים הללו. אני מרגישה שזה היה המסע שלי. הייתי צריכה ללמוד הרבה דברים ולאפשר להרבה דברים להחלים, אבל הייתי אומרת לעצמי, 'את לא הולכת להיות לבד. אז אל תפחדי. את תסתדרי מצוין לבדך'".

מה הדברים הכי חשובים ביום־יום שלך, שאת לא יכולה בלעדיהם?

"דבר ראשון, לשוחח עם הילדים שלי. דבר שני, הטלפון שלי. דבר שלישי, לשוחח עם אלכס (רודריגז, הארוס שלה). כל השאר לא חשוב".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ