נירית אנדרמן
מירי רגב בכינוס של מרכז הליכוד בגני התערוכה, החודש
מירי רגב בכינוס של מרכז הליכוד בגני התערוכה, החודשצילום: עופר וקנין
נירית אנדרמן

אחד השינויים הבולטים שהובילה שרת התרבות מירי רגב בענף הקולנוע הישראלי יוצא לדרך: כמה קרנות אזוריות חדשות הוציאו לאחרונה קול קורא המזמין יוצרים המתגוררים בנגב, בגליל ובגדה המערבית, להגיש הצעות לסרטים עלילתיים ותיעודיים. גם יוצרים המעוניינים ליצור סרטים שיצולמו באזורים האלה רשאים לבקש תמיכה מהקרנות האזוריות החדשות. כצפוי, הפעלתה של קרן קולנוע בשטחים עוררה תגובות מעורבות: מצד אחד מחאה על כך שקרן כזו תשרת רק את התושבים היהודים בגדה, ולא את הערבים; ומצד שני, תמיכה בכך שסוף סוף יתאפשר ליוצרים ימנים המתגוררים בהתנחלויות להציג את הנרטיב שלהם בקולנוע המקומי.

על פי מבחני התמיכה שאישר משרד התרבות והספורט בשנה שעברה, 13.5% מתקציב הקולנוע יופנו לתמיכה בקרנות האזוריות שיקומו בנגב, בגליל ובשטחים ויעמדו בקריטריונים. חלק מהקרנות החדשות שקמו באחרונה הן שיתופי פעולה בין קרנות קולנוע קיימות למוסדות תרבות באזורים האמורים. כך למשל, "מיזם קולנוע שומרון" הוא יוזמה משותפת של קרן גשר לקולנוע רב תרבותי ומרכז קהילתי שומרון, והוא מציע מסלולי פיתוח והפקה לסרטים תיעודיים ועלילתיים לתושבי האזור. לפי הכללים המתפרסמים באתר קרן גשר, בקשת תמיכה יכול להגיש רק מי שהוא אזרח מדינת ישראל ומתגורר באחד היישובים הכלולים ברשימה המופיעה שם, ובה יישובים יהודים בלבד.

"היי חברים, קרן גשר האהובה שבעבר הייתי גאה לעבוד בה כיועץ אמנותי, יצאה במכרז חדש עבור כל מי שמאמין כי הגזע היהודי עליון על הגזע הערבי ומניח כי החיים תחת שלטון צבאי הוא פתרון לגיטימי עבור הפלסטינים בני המקום. אם כבישים ליהודים בלבד, גזל אדמות ומניעת זכויות אדם מעוררים בכם רצון ליצור קולנוע — זה המכרז בשבילכם!", כתב אתמול בעמוד הפייסבוק שלו היוצר הדוקומנטרי דניאל סיון, שסדרה תיעודית חדשה שלו תעלה בחודש הבא בנטפליקס.

"ברגע שממקמים בשטחים הכבושים קרן שתומכת בסרטים באמצעות כספי הציבור הישראלי, מדובר בעצם בסיפוח זוחל שקורה בהרבה תחומים כמובן, אבל קורה עכשיו ביתר שאת בתחום התרבות, עם הקמת הקרן הזאת", אמר היום מפיק הקולנוע לירן עצמור ל"הארץ". "כל עוד לא נקבע גורלם של השטחים האלה, לא ניתן להסכים שכספי ציבור יחולקו שם רק לאנשים מצבע אחד, מלאום אחד ומדת אחת". עצמור גם מזהיר שקרן כזאת עלולה לסמן קו שבר ביחסים עם גורמים מחו"ל שמשקיעים בקולנוע ישראלי ובטלוויזיה: "לצד כל ההגבלות שכבר קיימות על שיתוף פעולה כלכלי לגבי דברים שמיוצרים בשטחים, קל וחומר שתהיה בעיה בשיתופי פעולה על יצירות שנוצרו על ידי קרן שממוקמת בשטחים הכבושים ומשרתת רק חלק קטן ממי שחיים שם. זה מעמיד בסכנה את יכולתן של יצירות כאלה לקבל מימון וחשיפה בגופי שידור וקרנות שמשקיעות מיליוני דולרים ביצירה הישראלית".

לעומת זאת ראשת איגוד הבמאיות והבמאים, לימור פנחסוב, כתבה בדיון שהתעורר בנושא בפייסבוק: "האמת מסקרן מאוד לראות איזה סרטים ייעשו, ואם נגלה במאית או במאי מוכשרת, אשרינו". והצלם אלירן קנולר הזכיר שיותר מ–400 אלף אזרחי ישראל חיים מעבר לקו הירוק: "אני בטוח בשני דברים: הם בני אדם, ולחלקם יש סיפורים מעניינים. יש כלפיהם שנאה גדולה פה אבל שנאה היא תמיד פונקציה של בורות. אני אשמח מאוד לראות סרטים שהם יצרו דווקא בגלל שהם חיים במקום שנוי במחלוקת. אני תוהה איך זה שחלקם לא עברו לקטורה בקרנות השונות".

ב–2016 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ נגד "תיקוני מירי רגב" בתחומי התיאטרון, המחול והמוזיקה, המעניקים תוספת תמיכה על הופעה בהתנחלויות (ומפחיתים תמיכה למי שנמנע מלהופיע שם). בעתירה נטען בין היתר כי תיקונים אלה פוגעים בחופש הביטוי ובחופש המצפון של יוצרים, אמנים ושחקנים, ומפלים את חלקם בשל השקפותיהם הפוליטיות. בג"ץ טרם פירסם החלטתו בעניין.

ב"פורום הדוקומנטרי בישראל" יוצאים נגד העדר הנחיות מפורטות באשר לאופן חלוקת הכסף בקרנות האזוריות. "יוזמת קרנות הקולנוע האזוריות קמה למען מטרה ראויה בהחלט, אך היא מיושמת בפועל בצורה מעוותת", נמסר מהפורום. "יותר מ–13 מיליון שקל בשנה מיועדים לקרנות האזוריות — סכום הגבוה מהתמיכה השנתית בקולנוע תיעודי ובסרטי סטודנטים גם יחד, מבלי שנקבעו כללי השקעה בסיסיים המגדירים למי ואיך יחולק הכסף הזה. הפורום הדוקומנטרי בישראל, יחד עם איגודי היוצרים האחרים, פועל למען תיקון הליקויים הרבים בתיקון לחוק הקולנוע ולמען הגדלת תקציב הקולנוע, ובראשם תחום הסרטים האזוריים".

מקרן גשר נמסר בתגובה כי "קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, פועלת כבר מעל 20 שנה כקרן ציבורית במטרה לעודד ולהעצים את היצירה הקולנועית בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. במהלך השנים קידמנו והובלנו אלפי יצירות קולנועיות וטלוויזיוניות שנתנו במה ליוצרים ישראלים מכל קבוצות החברה הישראלית. כקרן ציבורית, תקציב הקרן נועד לתת הזדמנות לכל יוצרת ויוצר באשר הם ותהא האג'נדה שלהם אשר תהא, להיות חלק מהיצירה הקולנועית הישראלית, כשהעיקרון המנחה הוא עמידה באיכות הקולנועית הנדרשת. נאמנים לעקרון זה, הדעות הפוליטיות של מקבלי ההחלטות בקרן אינן רלוונטיות, ואינן אמורות להתוות מדיניות שמעדיפה קבוצת יוצרים אחת על פני האחרת.

"הביקורת שמשמיעים גורמים בתעשייה, היא למעשה קריאה להחרמת קבוצת יוצרים המבקשים להיות חלק מהתעשייה הישראלית ולמנוע מהם את הזכות לקבל הזדמנות שווה כמו יתר היוצרים הישראלים. מדובר בכסף ציבורי, ולא יעלה על הדעת להחרים יוצרים שהם אזרחי המדינה ומשלמי מסים, גם אם אנחנו לא מסכימים עם עמדתם הפוליטית, אורח חייהם או עם הבחירה שלהם היכן לגור. בנוסף, הכסף הזה מיועד לא רק לתושבים המקומיים אלא לכל היוצרות והיוצרים באשר הם, שירצו לצלם במקום ותהיה האג'נדה שלהם באשר תהיה, כמובן ובלבד שהם יעמדו באיכות הקולנועית הנדרשת... קרן גשר לא מפלה ולא תפלה אף יוצרת או יוצר בשל דתם, דעתם, אורח חייהם או אזור מגוריהם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ