קרן גשר פרשה מקרן הקולנוע בגדה המערבית

ההחלטה התקבלה בעקבות ביקורת של יוצרים כי מדובר במיזם גזעני וחשש לחרמות ומניעת תמיכה מיוצרים. "הקרן מצאה את עצמה במרכזו של שיח מתלהם", הסבירה המנכ"לית זיו נווה

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מירי רגב
זיו נווה. "הרצון להגן על יוצרות ויוצרים הוביל אותנו להחלטה"צילום: רמי שלוש
נירית אנדרמן

קרן גשר לקולנוע רב־תרבותי פרשה מקרן הקולנוע האזורית ביהודה ושומרון. ההחלטה התקבלה בעקבות הביקורת החריפה של יוצרים מקומיים כי מדובר בקרן גזענית, ובעקבות חשש שביקורת דומה — שעלולה להגיע עד כדי חרם — יכולה להגיע גם מצדם של גופי קולנוע בחו"ל ולפגוע בקרן וביוצרים שבסרטיהם היא תומכת. "הרצון להגן על יוצרות ויוצרים, שהסיוע שהם מקבלים הוא קריטי עבורם, הוביל אותנו להחלטה הזו", מסרה אתמול (שבת) מנכ"לית הקרן זיו נווה ל"הארץ".

ההחלטה להקים קרן בגדה המערבית, לצד קרנות אזוריות נוספות בגליל ובנגב, התקבלה כחלק מרפורמה שהובילה שרת התרבות והספורט מירי רגב. ברפורמה נקבע שהקרנות האזוריות, שנועדו לעודד עשייה קולנועית בפריפריה, יתוקצבו מדי שנה ביותר משמונה מיליון שקל. ואמנם בחודש שעבר אישרה מועצת הקולנוע תקצוב של שלוש קרנות אזוריות חדשות: שתיים בצפון הארץ ואחת בגדה.

ההודעה על הקמת קרן קולנוע בגדה המערבית עוררה תרעומת בקרב יוצרי קולנוע מקומיים, שטענו כי הקרן גזענית בבסיסה משום שהיא תשרת רק את התושבים היהודים באזור. זאת, כיוון שרק בעלי אזרחות ישראלית רשאים להגיש בקשות תמיכה, וכיוון שקרן גשר, שאמורה היתה להפעיל את הקרן יחד עם "מרכז קהילתי שומרון", פירסמה קול קורא ובו רשימת יישובים שרק תושביהם יוכלו להגיש בקשות לקרן — רשימה שבה נכללו יישובים יהודיים בלבד. לאחר הפרסום ב"הארץ" בדבר הביקורת על הקרן, קבלו יוצרים על פרסום הרשימה הזאת, והקרן מיהרה להסיר את הרשימה מאתר האינטרנט שלה וביטלה את התנאי שלפיו רק תושבי היישובים הללו יהיו רשאים לפנות אליה בבקשת תמיכה.

"כשקיבלנו את ההחלטה לסייע ליוצרי קולנוע מבלי לשפוט את מקום מגוריהם או את דעתם הפוליטית, לקחנו אחריות ציבורית", מסרה אתמול נווה. "כאשר לנגד עינינו עמדו יוצרות ויוצרים בראשית דרכם שזקוקים ליד מכוונת, לקחנו אחריות ציבורית. אין חולק לגבי עבודת הקודש שהקרן עושה לטובת קידום יוצרי קולנוע וטלוויזיה שמגיעים מהפריפריה ומקבוצות מיעוט, או באשר לתרומתה להעשרת המסך בכל מה שנוגע לייצוג ולנראות של אותן קבוצות חברתיות.

"אבל הנה, הפוך על הפוך, קרן גשר — שכל מהותה יצירת דיאלוג באמצעות המסך — מצאה את עצמה במרכזו של שיח מתלהם, המצוי בקוטבה של המטרה לשמה פועלת הקרן, ובמקום להיות במקום של חיבור היא עומדת בלב לבה של הפלוגתא. אל המהומה הזו הצטרפו קולות מבחוץ, והמאבק בהחלטת הקרן החל לאיים בגרימת נזק לאותם יוצרות ויוצרים, שנתמכו על ידי הקרן בעבר ובהווה, ולו בשל החשש שהם חשופים לחרמות ועשויים להידחות על ידי גופים כאלו ואחרים ברחבי העולם. אז כן. שוב אנחנו נדרשים לקחת אחריות. הרצון להגן על יוצרות ויוצרים, שהסיוע שהם מקבלים הוא קריטי עבורם, הוביל אותנו להחלטה הזו. לא בלב קל. שכן גם הפעם יהיו כאלו שייפגעו מכך, אבל לא אלו שלא היה באפשרותם לדעת שהחשש הזה מרחף מעל יצירתם".

לאחר פירסום על תחילת פעילותה של הקרן בשומרון, קרא חגי לוי ("בטיפול", "הנערים") לעמיתיו היוצרים להפסיק לשתף פעולה עם קרן גשר כל עוד היא שותפה להפעלת הקרן בשומרון. "זה אחד ממיזמי התרבות הכי חמורים שנוסדו פה, אולי המיזם הכי מפלה ולא שוויוני שאי פעם קם בארץ, על סף הגזעני או מעבר לו — ושהוא מיזם שבפועל הופך את הכיבוש לסיפוח", כתב לוי. "צריך להבין ששיתוף פעולה עם דבר כזה הוא בעצם הזדהות עם הרעיונות הכי רדיקלים של הימין הכי קיצוני פה. (...) אני לא רואה איך אדם עם תפיסה דמוקרטית בסיסית, שלא לדבר על כל מי שמתנגד למדיניות של כיבוש והתנחלויות, יכול לשתף פעולה בדרך כלשהי עם קרן גשר, כל זמן שהיא שותפה ל'מיזם קולנוע שומרון'".

ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המשרד אישר את הבקשה של קרן גשר ללוות את הקרן האזורית בשומרון לשנת 2019, ולמיטב הבנתנו אין כל שינוי בתכנית לשנה זו. באשר ל–2020, טרם החל תהליך הגשת הבקשות ומכאן שהמשרד כלל אינו עוסק עדיין בפעילות לשנה זו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ