וודי אלן בספרו החדש: "ראשי נח לרגע על הירך של בתי. לא עשיתי מעשה לא ראוי"

חרף המחאות נגדו, ספרו האוטוביוגרפי של וודי אלן יצא השבוע לאור. הבמאי מתייחס בו בין היתר גם להאשמות שהופנו כלפיו על ידי ילדיו דילן ורונאן פארו

איתי שטרן
איתי שטרן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
וודי אלן
וודי אלן צילום: Evan Agostini / אי־פי
איתי שטרן
איתי שטרן

ספרו האוטוביוגרפי של וודי אלן, Apropos of Nothing יצא לאור ביום שני, בהוצאת הספרים Arcade. הספר ראה אור שבועיים בלבד לאחר שהוצאת ספרים אחרת, שהחזיקה בזכויות ההפצה שלו, ויתרה על הספר בשל האשמות שהוטחו באלן על ידי בתו המאומצת, דילן פארו, שטענה כי הבמאי התעלל בה מינית כשהיתה ילדה.

הספר כולל רשמים של אלן באשר לנקודות שונות בחייו, החל מהילדות בצל הוריו ("שרבו על כל נושא אפשרי מלבד על היטלר"), דרך ההאשמות שהופנו כלפיו על ילדיו דילן ורונאן פארו וכלה בדמותו הציבורית־אינטלקטואלית.

עטיפת הספר
עטיפת הספרצילום: /אי־פי

את הספר הקדיש אלן לבת זוגו, סון־יי פרווין, הצעירה ממנו ב–30 שנה ומי שהיתה בעבר הבת המאומצת של גרושתו, מיה פארו. "לטובה ביותר", כתב אלן בהקדשה והוסיף: "היא אכלה לי מכף היד ופתאום הרגשתי שכל היד שלי נעלמה". הבמאי הנודע מספר בספרו גם על המפגש הראשון עם דילן, בתה של מיה פארו. מאוד מהר מצאתי שהתינוקת הקטנה הזו נפלאה, ואת עצמי מחזיק אותה יותר ויותר", כתב הבמאי. "מתאהב בה לגמרי, נרגש מלהפוך לאבא שלה. אחרי שנה או שנתיים של התעסקות בה ובמיה, הבנתי שהייתי כבר ממש מוכן לאבהות".

אלן מתייחס גם לדיווח שקבע כי הניח את ראשו על ירכיה של דילן כשזו היתה ילדה. "כשמיה הלכה לעשות קניות והסבירה לכולם שאני זה שצריך לפקוח עין, הילדים והבייביסיטר ישבו לראות טלוויזיה, החדר היה מלא באנשים. לא היה מקום בשבילי על הספה אז התיישבתי על הרצפה והשענתי את ראשי לאחור, שם הוא נח לרגע על הירך של דילן. בוודאות לא עשיתי שם מעשה לא ראוי". בהמשך ציין אלן כי אחד הדברים שהוא הכי מצטער לגביהם הוא הריחוק שנגזר עליו מבתו, דילן. "גם היום, סון־יי ואני נשמח לקבל בזרועות פתוחות את דילן, אם היא תרצה בכך, כפי שעשינו עם מוזס פארו".

אלן חושף גם את הרגע בו גילתה מיה פארו על מערכת היחסים שלו עם בתה המאומצת, סון־יי, בעקבות גילוי תמונה אירוטית של השניים. "בשלב מוקדם של מערכת היחסים שלנו, כשהתאווה שלטה בנו ולא יכולנו להוריד את הידיים אחד מהשנייה, עלה הרעיון שנעשה כמה צילומים אירוטיים", מספר אלן ומציין כי הוא עצמו לא ידע לתפעל את המצלמה וכך המשימה עברה לידיה של סון־יי. "בכל אופן, את השאר כנראה כבר קראתם בצהובונים".

בעבר התייחס אלן באופן דואלי לתנועת "מי טו" ולהאשמות שהופנו כנגד הארווי ויינשטיין (בין היתר בתחקיר שפרסם בנו המאומץ, רונאן, ב"ניו יורקר"), שהיה למפיץ של כמה מסרטיו, וטען כי "זה טרגי בשביל הנשים המסכנות שהיו מעורבות ועצוב בשביל הארווי, שהחיים שלו כל כך דפוקים".

כעת סיפק אלן התייחסות קונקרטית יותר ליחסיו עם ויינשטיין וכתב: "בניגוד למה שפורסם בעיתונים, הארווי מעולם לא היה המפיץ הישיר של הסרטים שלי. מעולם לא תמך בי כלכלית. הוא רק הפיץ כמה סרטים שלי לאחר שאלו כבר היו גמורים והוא עשה זאת היטב. בחיים לא הייתי יכול לעבוד עם מישהו כמו הארווי כי הוא ידוע כמפיק שתלטן שמשנה את גרסאות הסרטים שבהם הוא תומך. בחיים לא היינו מצליחים לעבוד יחד".

אלן מתייחס בספרו גם לעובדה שסרטיו, המוערכים והזניחים כאחד, מכילים מעט מאוד ייצוגים של אנשים לא־לבנים ובהתאמה, מעט מאוד שחקנים שחורים מצאו עצמם על הסטים שלו. "בעוד שהעדפה מתקנת יכולה להיות פתרון טוב במקרים רבים, היא לא עובדת כשמדובר בליהוק. תמיד אלהק את השחקן שנראה לי הכי אמין ונכון לתפקיד. ככל שזה נוגע לפוליטיקת הזהויות, תמיד הייתי אדם ליברלי ולעיתים אף רדיקלי. צעדתי בוושינגטון לצד מרטין לותר קינג, תרמתי הרבה כסף לתנועה לזכויות האזרח כשהם היו זקוקים לכך וקראתי לבני על שם גיבור שחור". אלן מתייחס לכך ששמו המקורי של רונאן פארו היה סאצ'ל, על שמו של שחקן הבייסבול האגדי סאצ'ל פייג.

לבסוף מתייחס אלן לביקורות הרבות שחטף במהלך השנים, הן מבני משפחתו והן מצד התקשורת והאולפנים שאיתם עבד. "איך לקחתי את כל זה? ולמה הגבתי כל כך במשורה גם כשתקפו אותי? ובכן, בהינתן הכאוס הממאיר של עולם חסר משמעות, מהי עוד האשמה שקרית בסדר הדברים? שנית, להיות מיזנתרופ מביא איתו גם כמה דברים טובים. לא להתאכזב מאנשים הוא אחד מהם".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ