עופר אדרת
עופר אדרת

הארכיון הישראלי לסרטים בסינמטק ירושלים משיק היום (שני) את אתר האינטרנט החדש שלו, ובו אלפי שעות של סרטי קולנוע ישראלים, לצד קטעי ארכיון קולנועיים היסטוריים, חלקם נדירים. האתר עלה לאוויר כחלק מפרויקט הדיגיטציה בה החל הארכיון לפני חמש שנים, במטרה ליצור עותקים דיגיטליים לחומרים שברשותו, ולהציל את הפילם מכלייה. "אנחנו מחזיקים באוצר שם למטה, מתחת לאדמה, במדיום מאוד נגיש לאנשים — סרט קולנוע", אמרה ל"הארץ" הילה אברהם, מנהלת האגף הדיגיטלי בארכיון. לדבריה, מטרת הפרויקט היא כפולה: שימור והנגשה, או במילותיה: "להנגיש כמה שיותר תוכן חופשי".

האתר החדש מחולק לשניים: חלק היסטורי, ובו תיעוד קולנועי של ארץ ומדינת ישראל מראשית היישוב עד שנות ה–60 של המאה ה–20, וחלק אמנותי, ובו מאות סרטים עלילתיים ותיעודיים, ארוכים וקצרים. בחלק ההיסטורי אפשר לצפות במגוון רחב של יומני חדשות "בטעם של פעם", כמו יומני כרמל בהפקת נתן אקסלרוד ויומני גבע. אלה כוללים, לצד דיווחים על מלחמות ופיגועים, גם תיעוד של טקס חגיגי לפתיחת האגף החדש לשימפנזים בגן החיות בתל אביב, בהשתתפות ראש העיר חיים לבנון, שנערך ב–1954; תצוגת אופנה של בגדי ים שנערכה ב–1956, בכיכובן של דוגמניות שיוצאות ממכוניות, פושטות את בגדן העליון והולכות אל החוף בהרצליה; פתיחת עונת הרחצה בתל אביב ב–1938, שכוללת דוכן תירס, נער וכלב משחקים בים וחבורת גברים צעירים שעושים תרגילי התעמלות על החוף; ייצור משקאות קלים של המותג "קריסטל" במפעל חברת "תבורי" בפרדס חנה ב–1958; תחרות קליעה למטרה מרובי ציד בחיפה ב–1937; חנוכת מפעל בירה הגליל במגדל העמק ב–1963; השקת קו הרכבת תל אביב־ירושלים ב–1949 בנוכחות שר התחבורה דאז דוד רמז ועוד.

האוסף גם כולל סרטים שהופקדו בו בידי מוסדות שונים, כמו אוסף שירות הסרטים הישראלי, ארכיון יד ושם ועוד. בין הקטעים שהונגשו כעת אפשר למצוא גם פרסומות היסטוריות דוגמת אלה של אבקת הכביסה ד"ר וי מ–1961; קטנועי "היינקל" מ–1964 והסיור הלילי באילת שהציעה "ארקיע" ב–1963.

האתר מאפשר חיפוש לפי נושאים, עשורים ואישים. כך, למשל, כשבוחרים ב"משה דיין" אפשר לראות את שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בביקור בבסיסי הגדנ"ע ב–1954, בחגיגות יום העצמאות השישי ברמלה באותה שנה וגם בעלייה לקרקע בחניתה ב–1938. כשלוחצים את התווית של בבה אידלסון, ניתן לראות את חברת הכנסת בטקס הפתיחה של תערוכת נשים בישראל ב–1960, בוועידה הארצית של ויצו ב–1957 וכן בהפגנה נגד הספר הלבן ב–1945.

ארכיון הסרטים בסינמטק ירושליםצילום: אמיל סלמן

בחלק האמנותי יש בשלב זה כ–250 סרטים, בהם "הם היו עשרה" של ברוך דינר, "אלדורדו" של מנחם גולן, "הזמן הוורוד" של יאיר קדר, "עפולה אקספרס" של ג'ולי שלז ו"זוהי סדום" של מולי שגב ואדם סנדרסון. הרשימה כוללת גם סרטים נדירים כמו סרטיה של רחל חלפי.

בארכיון הישראלי לסרטים, שאינו ארכיון לאומי אך מתפקד בפועל ככזה, שמורים כ–30 אלף פריטים. מדובר בכ–4,500 שעות תוכן, או כשני מיליון מטר פילם, ובהם תיעוד אודיו־ויזואלי מסוף המאה ה–19 (1896) ועד היום. ב–40 שנות פעילותו, שירת הארכיון בעיקר מוסדות תרבות, יוצרים וחוקרים, אך לא היה נגיש לציבור הרחב וחומריו לא היו זמינים לצפייה מהבית. פרויקט הדיגיטציה יצא לדרך ב–2015 וכלל הקמת מעבדה מקצועית להמרת פילם לפורמט דיגיטלי. מנכ"לית סינמטק ירושלים, נועה רגב, אמרה כי הפרויקט הדיגיטלי עשוי להניב תגליות של "אוצרות קולנועיים בלתי ידועים". לצד בעיות טכניות ותקציביות, התמודדו שם גם עם בעיות של זכויות יוצרים. כרגע המודל בו עובד הארכיון הדיגיטלי הוא עסקה שנראית משתלמת לשני הצדדים. "אנחנו מציעים דיגיטציה בחינם ליוצרים וליוצרות — תמורת הזכות להנגיש", אמרה אברהם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ