בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיסטיק ריוור

המותחן היפה והקודר של קלינט איסטווד עוסק בחטא, באשמה ובנזק הנורא שהם גורמים לנשמה

תגובות

לפני הכל כדאי לומר ש"מיסטיק ריוור" הוא סרטו הטוב ביותר של קלינט איסטווד מאז "בלתי נסלח" ו"עולם מושלם", שהופקו לפני כעשור. סרטו ה-24 של איסטווד כבמאי עוסק במועקה, מועקה היסטורית וחברתית, נפשית, רגשית ומינית. העבר מעיק על ההווה; השכונה שבה העלילה מתרחשת מעיקה על תושביה; החברות הישנה בין גיבורי הסרט מעיקה עליהם ומשפיעה על תפקודם; והאשמה שהם נושאים מעיקה על יכולתם ליצור קשר. המועקה הזאת, המצטברת ככל שמתקדם הסרט, תבקע כמובן בפרץ של אלימות.

זה אחד מסרטיו המעטים של איסטווד שהוא עצמו אינו מופיע בהם; אך הוא אסף לסרטו אוסף שחקנים מרשים ביותר, שכל אחד מהם עושה עבודה מצוינת. העלילה סובבת סביב שלושה גיבורים: ג'ימי (שון פן), דייב (טים רובינס) ושון (קווין בייקון), שגדלו יחד בשכונת פועלים בבוסטון, המאוכלסת בעיקר בתושבים ממוצא אירי. בהיותם בני 10 נחטף אחד מהם לעיני שני חבריו, על ידי גבר שהתחזה לשוטר, וסבל התעללות מינית. יותר מ-30 שנה לאחר מכן האירוע הזה עדיין נוכח בחייהם, ובעיקר בנשמתם.

שלושתם נשואים. ג'ימי, שמנהל חנות שכונתית, נשוי בפעם השנייה לאנאבת (לורה ליני). השניים מגדלים את קייטי, בתו בת ה-19 של ג'ימי מנישואיו הראשונים, ושני ילדים משותפים. דייב הוא פועל, שנשוי לסלסט (מארשה גיי הארדן); שון הוא בלש שעובד במחלק הרצח של משטרת בוסטון, גם הוא נשוי, אבל אשתו אינה נראית בסרט. היעדרותה מעיקה עליו - ועל הסרט כולו. השלושה מתאחדים שוב כאשר קייטי, בתו של ג'ימי, נרצחת. חקירת הרצח מוטלת על שון ושותפו וייטי (לורנס פישברן).

הסרט, שמבוסס על ספרו של דניס להיין, היה יכול להיות מותחן שגרתי למדי; אבל הוא לא. על בסיס סיפורם של ג'ימי, דייב ושון יוצר איסטווד סרט שנוגע במרבית הנושאים שהעסיקו אותו בסרטיו עד כה - גם בסרטים שהופיע בהם כשחקן וגם בסרטים שביים.

בסרטיו חותר איסטווד ליצירת קולנוע של פשטות וישירות מוחלטות. אין בהם הסתעפויות עלילתיות מיותרות ולא הבלחות סגנוניות ראוותניות. נדמה שהוא חותר אל המהות של הכתיבה הקולנועית במשמעות הקלאסית ביותר (ואמנם, איסטווד היה לכוכב סמוך לסוף עידן הקולנוע ההוליוודי הקלאסי, ולעתים קרובות הביע צער על שלא עבד עם גדולי הבמאים של העידן הזה, כמו הווארד הוקס או ראול וולש).

מטרתן של הפשטות והישירות המאפיינות את הקולנוע של איסטווד היא לשרת את הסיפור כך שיהיה בהיר ככל האפשר; אבל בזכות העקביות והנחישות שבה איסטווד מיישם את תפישת העולם הקולנועית שלו, הסגנון אינו נעצר בסיפור, אלא עובר לדמויות וליחסים ביניהן, וברובד העמוק ביותר של היצירה פועל להבליט את הנושאים שבהם היא דנה (ומכיוון ש"מיסטיק ריוור" הוא מותחן לא אפרט את הנושאים האלה).

"מיסטיק ריוור" גדוש סצינות ומראות עשירים ומורכבים, שמעוצבים בסגנון צילומי צונן, התואם את הקדרות הכללית של הסרט: ההתכנסות לאחר ההלוויה של קייטי, שבה האלימות מאיימת להתפרץ; דייב שיושב בלילה וצופה בטלוויזיה בסרט ערפדים; העימותים בינו לבין סלסט, שחושדת כי היא אינה מכירה כלל את בעלה ומתחילה להיבהל ממנו.

"מיסטיק ריוור" עוסק בחטא ובאשמה, ובנזק הנורא, הבלתי הפיך, שאלה גורמים. זהו נזק שפוגע במעמקיה האפלים ביותר של הנשמה ופורץ באלימות מהזיכרון; לא לחינם נקרא הסרט, כמו הספר, על שמו הטעון כל כך של נהר אמיתי. ובסופו של דבר, כמו רבים מסרטיו הקודמים של איסטווד, הוא עוסק באלימות ובמקומה בחברה האמריקאית.

איסטווד מודע לעובדה שהוא עצמו כשחקן היה מעורב, לעתים בצורה בעייתית ביותר, בייצוג של אותה אלימות על בד הקולנוע ובהפיכתה לחלק מההיסטוריה והמיתולוגיה האמריקאיות. מכאן נובע יושרו של הקולנוע שלו. וגם כאשר הוא אינו מופיע בסרט שהוא מביים, התוצאה היא דיוקן עצמי גלוי ואמיץ שלו. לכן מעניין שדווקא הדמות שאיסטווד עצמו היה בוודאי מגלם בצעירותו - זו של שון, הבלש - היא הדמות הפחות מפותחת ומורכבת בסרט.

"מיסטיק ריוור". בימוי: קלינט איסטווד; תסריט: בריאן הלגלנד, על פי ספר מאת דניס להיין; צילום: טום סטרן; מוסיקה: קלינט איסטווד, לני ניהאוס; שחקנים: שון פן, טים רובינס, קווין בייקון, לורנס פישברן, מרשה גיי הארדן, לורה ליני, אמילי רוסם, תומאס גירי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו