יהודה בארקן הובא למנוחות. בנו: "אתה בטוח שזו לא מתיחה?"

כ-200 בני אדם הגיעו להלווייתו של בארקן, שמת שלשום מקורונה. בנו רועי נפרד ממנו: "שלא תצא פה תכף מאחורה ותגיד לנו שאכלנו אותה". יושב ראש אמ"י, יענקל'ה מנדל: "איחדת את העם"

נירית אנדרמן
נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הלוויה של יהודה בארקן
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

השחקן והבמאי יהודה בארקן הובא לפני שעה קלה למנוחות בבית העלמין ברחובות. בארקן, בן 75 במותו, הלך שלשום לעולמו לאחר שנדבק בנגיף הקורונה. כ-200 איש באו לחלוק לו כבוד אחרון, ובהם ניצה שאול, אבי טולדנו, משה אדרי וטוביה צפיר. עם היוודע דבר מותו אתמול ביקשה המשפחה מהציבור להימנע מהגעה להלוויה בגלל תקנות משרד הבריאות. הקהל לא הורשה להגיע לחלקת הקבר, אלא המשפחה המצומצמת.

אילנה, אלמנתו של בארקן, נפרדה ממנו בדמעות: "כל כך קשה לי לדבר עליו בלשון עבר. בחודש הראשון שאלת אותי איזו מתנה ארצה לפסח, הצבעתי על שרשרת לב הזהב מחלון הראווה ואמרתי שאת זה אני רוצה. הוא הסתכל לי בעיניים 'בכסף הזה אפשר לקנות שרשרת ואפשר לשמח משפחה קשת יום'. שם ראיתי את הלב החומל שלך, את הנתינה האינסופית". גם בתו דנה ספדה לו בבכי: "אבא שלי ידע דברים, אני לא יודעת איך אבל הוא ידע. הוא ידע להתגלגל מצחוק עוד לפני שאני יודעת שהתגובה שלי תהיה מצחיקה, הוא ידע להביט בי במבט חם ולנחם במשפט, הוא ידע שהשנאה לא פותרת, הוא ידע שהצחוק שלו תמיד הצליח להמיס אותי".

טוביה צפיר, היום ברחובותצילום: מוטי מילרוד
ניצה שאול, היום בהלוויהצילום: מוטי מילרוד
המפיק משה אדריצילום: מוטי מילרוד

יושב ראש אמ"י, יענקל'ה מנדל, קרא לקהל לכבד את בארקן במחיאות כפיים על תרומתו לאמנות ולתרבות. "יהודה, דמיין לך שכל חבריך עומדים כאן עכשיו להיפרד ממך", אמר. "אין אחד שלא אוהב אותך. אתה איחדת את העם, דמות מאחדת דרך היצירה. אין ימין-שמאל, דת, גזע או מין. כולם אהבו את יהודה בארקן".

גם הרב ישראל מאיר לאו נשא דברים: "מי שהכיר את יהודה, מי שראה אותו, מי ששמע אותו, כל מי שנהנה מהברק של הדברים, אפילו מהמתיחות, יכול להעיד כי בן עולם הבא הוא. תמיד מחייך, תמיד מעודד, אומר מילים טובות. נוח לשמים ונוח לבריות. יהודה בארקן זן נדיר בעולם בכלל".

בני משפחתו של בארקן. בתו דנה: "הוא ידע שהצחוק שלו תמיד הצליח להמיס אותי"צילום: מוטי מילרוד

בנו רועי היה אחרון המספידים. "איך יכול להיות שלא נדבר כל יום בטלפון, שלא נצחק יחד מהבדיחות הפרטיות שלנו", ספד לאביו. "אני מקווה שאתה רואה מלמעלה כמה אהבה אתה מקבל. בכמה אנשים נגעת כמה ריגשת אנשים בחייך. הייתי מספר לך כמה אנשים צפו בסרט שאני ועידו עשינו על חייך. תמיד הדהים איך הצלחת לקרב לבבות מהצד החילוני, הדתי, ובגלל שזה אין איש שלא התחבר. אתה בטוח שזו לא מתיחה? שלא תצא פה תכף מאחורה ותגיד לנו שאכלנו אותה, ותצחק את הצחוק המדהים שלך? אני מסתכל על כולנו מהצד ועוד מעט תצא. אני כבר מתגעגע. תבטיח שתשמור עלינו מלמעלה.

"הקורונה לא ניצחה אותך, אתה רק הלכת לנוח", המשיך. "אתה גיבור תרבות ישראלי ותישאר לחיות בכולנו עם המשפטים המצחיקים והקלאסיקות שיצרת פה. זכינו כעם שהיית פה. עם כל הטוב שעשית בטח קיבלת שביל ישר לגן עדן".

יהודה בארקן מובא למנוחות, היום בבית העלמין ברחובותצילום: מוטי מילרוד
הלווייתו של יהודה בארקן, היום ברחובות

בארקן אושפז ביום הכיפורים בבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים בעקבות הידרדרות במצבו. ביום שלישי שעבר הוא הועבר למחלקה לטיפול נמרץ בעקבות קוצר נשימה מתמשך. הוא הותיר אחריו ארבעה ילדים, שבעה נכדים ואינספור מעריצים שגדלו על סרטיו ומצטטים בנקל שורות מתוך "צ'רלי וחצי" (1974), "חגיגה בסנוקר" (1975), "אבא גנוב" (1987) ונוספים, שהיו לקלאסיקות ישראליות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ