הקולנוענית מיכל בת אדם זכתה בפרס ישראל

בת אדם, זוכת פרס אופיר למפעל חיים, ביימה וכתבה שורה של סרטים לאורך ארבעה עשורים, בהם "רגעים", "על חבל דק" בכיכובה של גילה אלמגור ו"בן לוקח בת". כשחקנית השתתפה בסרטים רבים של בעלה המנוח, משה מזרחי, בהם זוכה האוסקר "כל החיים לפניו"

איתי שטרן
איתי שטרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכל בת אדם. התמקדה גם בהוראת קולנוע
מיכל בת אדם. התמקדה גם בהוראת קולנועצילום: יוני המנחם

מיכל בת אדם, מיוצרות הקולנוע החשובות והמוערכות של הקולנוע הישראלי, היא כלת פרס ישראל לשנת 2021 בתחום הקולנוע, כך הכריז היום (שלישי) שר החינוך, יואב גלנט. בת אדם, שזכתה לפני שנתיים בפרס אופיר על מפעל חייה, היא האישה השנייה עד כה שזכתה בפרס בתחום הקולנוע. קדמה לה רק גילה אלמגור, שזכתה בפרס בשנת 2004.

"בת אדם היא יוצרת פורצת ומפלסת דרך בקולנוע הישראלי מזה חמישה עשורים", נכתב בנימוקי ועידת הפרס, בראשה עמד אבי נשר. "כשחקנית הופיעה לראשונה בסרטו של בן זוגה ושותפה משה מזרחי, שהיה מועמד לאוסקר בשנת 1973, 'אני אוהב אותך רוזה', שם גילמה את רוזה הדעתנית והמורדת. כתסריטאית ובמאית יצרה בת אדם את 'רגעים', שהוצג בהצלחה רבה בפסטיבל קאן בשנת 1979 ומהדהד ומזמן עד היום יצירה נשית, אישית וייחודית".

מתוך "מאיה", סרטה של בת אדם

עוד הדגישה הוועדה כי "גם במציאות דלת תקציב, ובתקופה בה עדיין לא היו קרנות ממשלתיות שהטיבו לתמוך ביצירת קולנוע כפי שנהוג כיום, יצרה בת אדם עוד 12 סרטים באורך מלא אשר מהווים מרחב קולנועי מקורי מיוחד במינו".

בת אדם נולדה בעפולה בשנת 1945 וגדלה בחיפה. אביה היה הצלם אדם רובין, ממנו ירשה את אהבתה לצילום ולהתבוננות באור. אמה התמודדה עם מאניה דיפרסיה, ובשל אשפוזיה התכופים בבתי חולים פסיכאטיריים, נשלחו בת אדם ואחותה לגדול בקיבוץ מרחביה.

בהמשך למדה בת אדם משחק ב"בית צבי" ועם סיום לימודיה השתלבה בתפקידים משמעותיים בתיאטרון חיפה. תפקידה הזכור הראשון היה דווקא בתחום הקולנוע, כששיחקה בתפקיד הראשי בסרטו של משה מזרחי, "אני אוהב אותך רוזה". לימים הפך מזרחי לבעלה, לצדו נשארה עד מותו, בשנת 2018. הסרט הוקרן בפסטיבל קאן לשנת 1972 והיה מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר. הקריירות של בת אדם ומזרחי היו שזורות זו בזו והיא שיחקה בסרטים נוספים שלו, בהם "הבית ברחוב שלוש", "כל החיים לפניו" שזכה באוסקר לסרט הזר בשנת 1978 מטעם צרפת, ו"אבו אל בנאת". במקביל שיחקה בת אדם גם בהפקות בינלאומיות מארה"ב ואירופה.

משה מזרחי. חיו ויצרו יחדיו על מותו ב-2018צילום: דודו בכר
בת אדם על סט אחד מסרטיה. התמודדה במשך שנים עם הערות על המראה החיצוני שלהצילום: אורון כהן

בשנת 1979 ביימה בת אדם את "רגעים" ובמרכזו סיפור אהבה בין שתי נשים. הסרט, בכיכובם של אסי דיין, בריג'יט קטיון ובת אדם, התקבל לפסטיבל קאן ונמכר להפצה במדינות רבות, אך דווקא בישראל עבר צנזורה, שמצאה אותו בוטה מדי.

מחלתה של אמה השפיעה עמוקות על בת אדם כיוצרת, ולא פעם היא יצרה דמויות בצלמה. כבר בסרטה השני, "על חבל דק", תיארה את תלאותיה של משפחה שאמה (גילה אלמגור) סובלת ממחלת נפש. בת אדם המשיכה לעסוק בנושא ב"איה", יותר מעשור מאוחר יותר. ב"בן לוקח בת" חזרה שוב לסיפור חייה, אך הפעם התמקדה בתלאותיה של ילדת חוץ בקיבוץ. בשנת 1985 ביימה את גירסתה הקולנועית לספרו של א.ב יהושע "המאהב", וארבע שנים לאחר מכן את "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" בכיכובם של לבנה פינקלשטיין וריטה.

מתוך "כל החיים לפניו", בהשתתפותה של בת אדם

בשנות ה–80 תבעה בת אדם את השבועון "העולם הזה" אחרי שפירסם כתבה על רומנים שניהלה לכאורה עם במאים כדי לזכות בתפקידים, ובהסכם הפשרה שמנע את בירור העניין בבית המשפט קיבלה את כל דרישותיה, לרבות התנצלות בולטת. בסרט התיעודי "מקווה שאני בפריים" שביימה נטעלי בראון על בת אדם וזכה בפרס השופטים בפסטיבל דוקאביב לפני ארבע שנים, מובאות כמה מהתגובות שהופנו אל בת אדם לאורך השנים, ונגעו למראה החיצוני שלה, ולאופן בו השפיע לכאורה על השגיה האמנותיים.

בשנת 1991 ביימה את "אישה זרה", שעסק בהלם קרב, ובו השתתפה בין השאר השחקנית הצרפתייה פאני ארדן. בת אדם המשיכה ליצור באופן רציף במהלך שנות התשעים והאלפיים, בין היתר את "חיים זה חיים", "ריטה שם זמני", "מאיה", "הדרך לאן", ו"הדוד פרץ ממריא", עיבוד טלוויזיוני לסיפור של יעקב שבתאי.

בת אדם זוכה בפרס מפעל חיים ב-2019

במקביל לקריירה שלה כבמאית ותסריטאית, התמקדה בת אדם גם בהוראת קולנוע באוניברסיטת תל אביב. כן נודעה במוערבותה האקטיביסטית למען השלום. בתקופת הסכמי אוסלו אף יזמה מפגשי נוער ישראלי ופלסטיני, שהתקיימו לאורך שנתיים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ