"אסטריקס ואחוזת האלים" לא מבייש את סדרת הקומיקס

כאוהד סדרת הקומיקס הלכתי לגרסה הקולנועית של "אסטריקס ואחוזת האלים" עם חששות רבים, לשמחתי גיליתי שהיא מצחיקה לא פחות מהמקור

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי פיטשון
אבי פיטשון

למרות שאני מחשיב את עצמי לאוהד אסטריקס לא קטן, לא ממש הטרחתי את עצמי לגרסאות מונפשות קודמות של הרפתקה זו או אחרת שלו, בעיקר כי הקומיקסים סיפקו אותי מעל ומעבר. התקשיתי גם לדמיין מה כבר יכולה גרסה קולנועית להוסיף וכמובן חששתי מהפוטנציאל של גרסה שכזו לקלקל. סקרנותי גברה עלי כשיצאה גרסה מצולמת שבה גילם ז'ראר דפרדיה את אובליקס חביבי. לען האמת, הסרט שודר בטלוויזיה, אז כבר התיישבתי וצפיתי. אני לא זוכר טראומה קשה, אבל גם לא זוכר יותר מדי באופן כללי. אני אפילו לא סגור על איזה מהסרטים זה היה. ככל הנראה "אסטריקס באולימפיאדה" מ–2008. אדפטציה מופתית זה לא היה.

הפעם חרגתי מהצומוד לחוברות מהסיבה הפשוטה ש"אסטריקס ואחוזת האלים" הוא אחד מהסיפורים האהובים עלי בסדרה, לבטח בין שלושת הראשונים, לצד סיפור כמו "אסטריקס והקרב הגדול". העלילה של "אחוזת האלים", בכלליות וללא יותר מדי ספוילרים, מבוססת על מזימה של יוליוס קיסר להכניע את כפר הגאלים הבלתי מנוצח כשבמקום בכוח הוא משתמש במה שהיום היינו מכנים קולוניאליזם תרבותי או ג'נטריפיקציה. הוא שוכר את שירותיו של ארכיטקט קטן ושחצן כדי לבנות של שיכון פאר רומי בלב היער שבפאתיו שוכן הכפר. בהתחלה נראה כל העניין חסר סיכוי. אחרי כל לילה שבמהלכו מתחילים העבדים לעקור עצים ביער, מקפצצים אסטריקס ואובליקס בקרחת שנתפנתה, תוך כדי שהם זורים בעליצות בלוטי פלא לכל עבר, ואלה מצמיחים את העצים מיד בחזרה. אבל אז מתברר שהעניין פוגע ברווחת העבדים והגאלים מוותרים לעת עתה ומניחים לבניין הראשון להיבנות. הם אפילו חולקים את שיקוי הפלא עם העבדים כדי שיעמדו בלו"ז בקלילות.

מתוך "אסטריקס באחוזת האלים"

ואז מתברר שהם לא יכולים פשוט לשטח את הבניין הפולש על יושביו מכיוון שהוא מאוכלס באזרחים, ולמתנגדים המשופמים לשלטון זר יש קווים אדומים ברורים. זהו גם הרגע בסרט שממנו חששתי — מכאן העלילה מתפצלת מגרסת הקומיקס וחוזרת אליה פה ושם בהמשך אבל עמוסה בתפניות וחריגות נוספות. עכשיו, אין זה עניין טהרני גרידא של "אל תגעו במקור", אלא יותר פחד מגרסאות קולנועיות שמרדדות ומקטששות את המקור, מעגלות פינות, מחליקות בשקט החוצה אלמנטים שאולי מגרדים את גבולות הפוליטיקלי קורקט ושעברו בשקט במהלך רוב החצי השני של המאה ה-20 (הסיפור הראשון בסדרה הצרפתית, שכתב רנה גוסיני ואייר אלברט אודרזו, יצא ב-1959. גוסיני נפטר ב-1977 ואודרזו לקח על עצמו גם את הכתיבה. "אחוזת האלים" יצא במקור ב-1971).

רגע הפיצול הראשון אכן מדאיג: כנופיית הגאלים מסתערת בענן אבק גדול לכיוון הבניין החדש ובולמת בשנייה האחרונה לפני שהיא רומסת פעוט רומאי חמוד. בסיפור המקורי מופיע רומאי שזוכה בהגרלה במהלך מופע גלדיאטורים בקולוסיאום ומקבל דירה חינם באחוזת הפאר. הוא עובר אליה עם חששות שיתבררו כמוצדקים ללא יוצא מן הכלל. בסרט הוסיפו לו ולאשתו את התינוק, ונפתחת עלילת־משנה שלמה שמתבססת על הידידות בין המשפחה הרומאית לגאלים. למרבה המזל העניין לא מדרדר את הסרט לשמאלץ (אני יודע שאני מדבר פה על סרט מצויר, אבל זה סרט מצויר שמבוסס על סדרה שבמהלכה מחטיפים לרומאים מכות רצח לאורך ולרוחב עשרות חוברות), ונשמר החלק המצחיק ביותר מהסיפור המקורי, שהוא גם המדויק, הנבואי והריאליסטי ביותר — סאטירה על התפשטות השוק הקפיטליסטי בעולם השלישי.

הגאלים עומדים המומים כשחבורה של דיירים רומנו־אשכנזים לבנבנים פריבילגים משייטים בסבבה לכפר הציורי והאותנטי שלהם שהופך בן רגע לאטרקציה תיירותית. "כמה עולה הדג הזה?" שואלת אחת המבקרות את בסדראלפביתיקס סוחר הדגים (באנגלית קוראים לו "אנהיגייניקס, יותר מצחיק). הוא מגלה שהדג שלו זול פי חמישה ממחירו ברומא הבירה. מקץ שבועיים ניגש אליו אסטריקס לקנות דג (הוא ואובליקס כבר לא מוצאים חזירי בר לצוד ביער אחרי שנבנו בו בניינים נוספים – אפשר להיכנס לדיון צד כאן על האם סדרת אסטריקס מעודדת אכילת בשר, התשובה שלי תהיה מתחמקת, כי מדובר הרי בחברת ציד עתיקה השומרת על איזון אקולוגי, לא בחברה שבשרה מתבסס על ייצור תעשייתי) ומגלה שמחירו זינק פי שבעה. בינתיים פתח נפח הכפר חנות עתיקות ומוכר שוב ושוב את "המגן המקורי של המצביא ורקינגטוריקס". לא חולף זמן רב וכל בני הכפר פותחים חנויות דגים ועתיקות מתחרות.

משנרגעתי ונוכחתי כי הגרסה הקולנועית מצחיקה כמו המקור, לא מוותרת על מוטיבים שלא היו עוברים בגרסה אמריקאית (מנהיג העבדים הנזכרים הוא גבר שחור ענק, עבה שפתיים, לבוש באזור חלציים מנומר – כי ככה זה בקומיקס!), ושחלק מהתוספות החדשות אפילו מצחיקות באותה מידה (למשל שביתה של לגיונרים רומאים שדורשים ממפקדם לדבר אליהם יפה, מה שמוביל לשאגות בסגנון "הסתערו במטותא!"), ומשהתרגלתי לעובדה שהדמויות מאוירות עם נפח – כלומר, הסרט לא תלת־ממדי אבל הדמויות לא מצוירות שטוח כמו בקומיקס – התפניתי לצחוק בקול רם למראה כל לגיונר חסר־שיניים עם פנס בעין שהתעופף מקצה אחד של הפריים למשנהו. מומלץ לכל המשפחה ולפאנקיסטים בגיל העמידה.

"אסטריקס ואחוזת האלים", 
צרפת 2014

כתבות מומלצות

איור: עמוס בידרמן

דלתות מסתובבות: הנוטש, החוזרת באופן חלקי והיושב על הגדר

יצחק לבני, 2016

מדובר בכישרון מפתיע של סופר גדול. זה הספר שאני הייתי רוצה לכתוב

נעה ודוד שיסל. בזכות הסרט צבי בהחלט מאוד נוכח

"שואלים אם יש קשר לשיסל. אני אומר שאני הבן שלו, וישר עולה חיוך"

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

אלן קאמינג ב"החבר הגאון שלי מהתיכון". כל זיכרון ילדות מחייב בדיקת עובדות

מרענן לראות טאץ' קומי בז'אנר שלא מצטיין בחוש הומור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"