עשרת הסרטים הטובים של העשור, ומסקנה אחת ברורה

שוברי הקופות של מארוול הוציאו משלוותם את במאי הדור הישן ונתקלו בהתעלמות כמעט מוחלטת של הממסד ההוליוודי. אך כיום כמו בשנות ה-50, ההבחנה בין אמנות לבידור מנוגדת לרוח הקולנוע

סרטי העשור
אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין

באוקטובר האחרון, רגע לפני שהעשור השני של המאה הנוכחית נמוג אל ההיסטוריה, פרצה מהומה שכמעט החזירה את הקולנוע לשנות ה–50 של המאה הקודמת. אז, תחילה בצרפת ובהמשך באנגליה ובארצות הברית, פרץ דיון תיאורטי סוער שנגע בעימות שמתקיים לכאורה בקולנוע בין תרבות גבוהה לתרבות נמוכה ובין אמנות לבידור. הדיון החל בעקבות מבקרי קולנוע צעירים, שהתגודדו סביב כתבי־העת "קאייה די סינמה" ו"פוזיטיף" (שיוצאים לאור עד היום) וטענו כי דווקא בקולנוע ההוליוודי הבידורי מופקים סרטים בעלי חשיבות אמנותית רבה יותר ממרבית הסרטים הצרפתיים שהופקו אחרי מלחמת העולם השנייה, שנחשבו איכותיים לכאורה. דיון זה היה שלב משמעותי בתהליך טשטוש הגבולות בין מה שנחשב אז לגבוה ולנמוך, והוא מילא תפקיד חשוב בעיצובו של הקולנוע המודרני ובהתהוות הפוסט־מודרניזם.

המהומה שהתעוררה לפני כחודשיים שיקפה קיטוב דומה בין דעותיהם של כמה מיוצרי הקולנוע החשובים ביותר כיום. הכל החל עם מרטין סקורסזה, שבראיון לקידום סרטו "האירי" טען כי סרטים מאולפני מארוול "אינם קולנוע", אלא המקבילה למתקנים בפארק שעשועים. לדבריו, הם אינם עוסקים במה שקולנוע אמור לעסוק בו — לחשוף את מהותה הרגשית והפסיכולוגית של ההוויה האנושית. למחאתו הצטרפו במאים כמו קן לואץ' ופרנסיס פורד קופולה, שכינה את סרטי מארוול "בזויים".

"הנוקמים: סוף המשחק". בחירת הקהלצילום: Disney/Marvel Studios / AP

בתחילת נובמבר פירסם סקורסזה מאמר ב"ניו יורק טיימס" ובו הוא ביקש לבאר את עמדתו ואף למתן אותה. הוא טען בו, למשל, שלרבים מהיוצרים של סרטי מארוול יש כישרון ניכר, אך סרטים אלה פשוט אינם לטעמו.

ממול התייצבו במאי קולנוע, מבקרי קולנוע ובעיקר הצופים, שהפכו השנה את "הנוקמים: סוף המשחק" לסרט הרווחי ביותר בכל הזמנים. המהומה עדיין לא שככה; רק בשבוע שעבר פורסם באתר WallStreetWindow מאמר מאת דן סנצ'ז, כותב מסות בעל מוניטין שאינו מבקר קולנוע, שטען כי "איירון מן" בבימוי ג'ון פארבו תואם את הקריטריונים שסקורסזה הציב לקולנוע יותר מאשר "האירי".

איני שוחר מובהק של סרטי מארוול, אך התנגדתי לטענתו של סקורסזה, בעיקר משום שאיני מאמין שיש סרט שאינו קולנוע. כל סרט הוא קולנוע, ויש סרטי מארוול שהם קולנוע טוב ויש סרטי מארוול שאינם — כמו בכל ז'אנר קולנועי אחר. גם הממסד ההוליוודי מתקשה עדיין להחליט כיצד להתייחס לסרטים אלה, וסרט מארוול היחיד שנכלל ברשימת המועמדים לאוסקר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר היה "הפנתר השחור" של ריאן קוגלר מ–2018. עם זאת, המועמדות לא היוותה אך ורק הכרה במארוול, אלא גם נגעה בסוגיה נוספת שהסעירה את הוליווד בעשור זה: שאלת מקומם ומרכזיותם של יוצרים, שחקנים וגיבורים שחורים בקולנוע העכשווי.

"האירי". מדוע הוא "קולנועי" יותר מסרטים אחרים?קרדיט: נטפליקס

"יום שלישי, אחרי החגים" (ראדו מונטאן, 2010, רומניה)

תיאורה המדויק והמאופק של בגידה בחיי הנישואים כחלק משגרה יומיומית.

"יום שלישי, אחרי החגים". השגרה שבבגידה

"היו זמנים באנטוליה" (נורי בילג'ה ג'יילאן, 2011, טורקיה)

מסע ארוך אל תוך הלילה והבוקר שאחריו בחיפוש אחר גופה, שמשרטט דיוקן מורכב של החברה הטורקית העכשווית.

"היו זמנים באנטוליה". דיוקן מורכב של החברה הטורקיתצילום: The Cinema Guild

"אהבה" (מיכאל האנקה, 2012, צרפת)

על החיים, האהבה, הזקנה והמוות בהשתתפות שני שחקנים מופלאים, ז'אן לואי טרינטיניאן ועמנואל ריבה, שממלאים את הסרט בעוצמת נוכחותם הקולנועית רבת השנים.

"אהבה". החיים, האהבה, הזקנה והמוות קרדיט: בתי קולנוע לב

"התבגרות" (ריצ'רד לינקלייטר, 2014, ארה"ב)

סרט שצולם במהלך 12 שנים כדי להציג בפנינו את היומיומי שמלווה את הליך התבגרותו של גיבור הסרט — מילד בן שש לגבר בן 18, היוצא לקולג'.

"התבגרות". מילד בן שש לגבר בן 18

"אור ירח" (בארי ג'נקינס, 2016, ארה"ב)

זוכה האוסקר לסרט הטוב ביותר היחיד ברשימה, שבעזרת מבנה נרטיבי מתוחכם עוקב אחר התבגרותו ובגרותו של הומו שחור.

"אור ירח". מבנה נרטיבי מתוחכם קרדיט: בתי קולנוע לב

"דנקרק" (כריסטופר נולאן, 2017, ארה"ב)

סרט מלחמה בעל אופי כמעט ניסיוני, שמנציח את האירוע ההיסטורי שהוא מתאר כמסע מקביל בזמן בים, באוויר וביבשה.

"דנקרק". מסע מקביל בזמן

"אנשים ומקומות" (אנייס וארדה וג'יי־אר, 2017, צרפת)

סרט תיעודי מרנין, שנוסע בשוליים של החברה הצרפתית כדי להנציח את דיוקנם של תושביה השקופים.

"אנשים ומקומות". סרט תיעודי מרניןצילום: Le Pacte

"רומא" (אלפונסו קוארון, 2018, מקסיקו)

קולנוע כזיכרון ילדות שחובק את האנושי ומנציח את העבר ממרחק מהורהר ובקרבה אינטימית מפוכחת.

"רומא". אינטימית מפוכחתקרדיט: נטפליקס

"היו זמנים בהוליווד" (קוונטין טרנטינו, 2019, ארה"ב)

סרט שמתמרן בהיסטוריה של אמריקה כדי לתאר באופן נוקב, הספוג במלנכוליה ובאירוניה, את סופן של שנות ה–60 ואיך התקווה שהיתה בהן נמוגה באלימות.

"היו זמנים בהוליווד". מלנכולי ואירוני

"האירי" (מרטין סקורסזה, 2019, ארה"ב)

סרט פשע כהרהור קולנועי תובעני על אמריקה עצמה, שמשרטט את דיוקנו של האמריקאי כאדם ללא תכונות, הפועל בתוך הזמן החולף שמגיע לקצו הבלתי נמנע.

כתבות מומלצות

דיוקנאות של כתבת אל-ג'זירה שירין אבו אקלה בתערוכה לזכרה בעיר ג'נין, לפני כשבוע

חדשות היום, 25.5

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"