השחקנית והבמאית רונית אלקבץ מתה בגיל 51 - קולנוע - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השחקנית והבמאית רונית אלקבץ מתה בגיל 51

לכתבה
רונית אלקבץ בסרט "גט"עמית ברלוביץ

רונית אלקבץ, שמתה הלילה לאחר מאבק בסרטן, זכתה במשך השנים בשלושה פרסי אופיר לשחקנית הטובה ביותר — על הופעותיה בסרטים "שחור", "חתונה מאוחרת" ו"ביקור התזמורת"

139תגובות

השחקנית, הבמאית והתסריטאית רונית אלקבץ מתה הלילה לאחר מאבק בסרטן והיא בת 51. אלקבץ, שזכתה לאורך השנים בשלושה פרסי אופיר לשחקנית הטובה ביותר — על הופעותיה בסרטים "שחור", "חתונה מאוחרת" ו"ביקור התזמורת" — הותירה אחריה בן זוג, האדריכל אבנר ישר, שני ילדים שאלימר ועמרי, בני ארבע, הורים ושלושה אחים.

מחר (רביעי) בין השעות 11:00 ל-13:00 הקהל יוזמן לעבור על פני ארונה בסינמטק תל אביב. בשעה 12:00 יחל טקס האשכבה. בשעה 15:00 תתקיים הלווייתה בבית העלמין קרית שאול.

רונית אלקבץ וששון גבאי בסרט "ביקור התזמורת", 2007

רונית אלקבץ נולדה ב-1964 בבאר שבע, והיתה הבכורה מבין ארבעה אחים, אחד מהם הוא הבמאי והתסריטאי שלומי אלקבץ. היא למדה משחק בתיאטרון החדר ואת הופעתה הקולנועית הראשונה, שסימנה את תחילתה של קריירת משחק מפוארת, רשמה בגיל 26 כשהופיעה בתפקיד הראשי לצדו של שולי רנד בסרט "המיועד" שביים דני וקסמן. כעבור שנתיים הופיעה בסרט נוסף, "אדי קינג" (1992) של גידי דר. הופעתה הבאה על מסך הקולנוע, ב"שחור" (1994) של שמואל הספרי וחנה אזולאי הספרי, זיכתה אותה בפרס אופיר הראשון שלה.

הבימאית מיכל אביעד: "לבה היה במקום הנכון – פוליטית, מוסרית, פמיניסטית, מזרחית, מה שזה לא יהיה"

קרן ידעיה, שאלקבץ כיכבה בסרטיה "אור" ו"כלת הים", אמרה היום: "אני ורונית התאהבנו לפני יותר מעשר שנים באיזה בית קפה פריזאי, אירגנו לנו פגישה, ונשארנו באותו לילה יחד עד הזריחה לא הצלחנו להיפרד. ומאז היא חברתי הטובה, אהובתי, אחותי, האישה הכי חכמה בעולם, הכי מצחיקה, הכי יפה, הכי מוכשרת, ואליה באים להתייעץ על אהבה ועל אמנות ועל החיים ועל סרטים. כל כך הרבה חווינו יחד. היא השחקנית והבמאית הכי גדולה בעולם. טוטאלית. זכות גדולה היתה להכיר אותה להיות החברה שלה, להיות אתה. איזה כאב, איזו החמצה. כמה פרויקטים עוד היו שם, כמה אהבה עוד היה לה לתת". 

מיכל אביעד, שאלקבץ כיכבה בסרטה "לא רואים עלייך", אמרה: "היא לימדה אותי קולנוע. היתה אחת הנשים הכי חכמות שפגשתי. ההבנה שלה לגבי איך בני אדם פועלים ואיך יחסיהם באים לידי ביטוי - במבט, במגע, במשפט - היתה יוצאת דופן ומלאת רגישות עד שהייתי נדהמת כל פעם לגלות כמה הרבה היא יודעת על החיים. היתה שחקנית טוטאלית, מגיעה לחזרות וצילומים עם מחברות מלאות הערות בכתב קטן. אני זוכרת שפעם באתי לביתה וראיתי את התסריט מונח בחדר האמבטיה כי בזמן שהיתה מתנגבת היתה חוזרת לקרוא בו ולכתוב לעצמה כמה הערות. היה לה לב ענק, היא היתה נורא מצחיקה וידעה להבחין בין טוב ורע בחדות מבריקה. ולבה היה במקום הנכון – פוליטית, מוסרית, פמיניסטית, מזרחית, מה שזה לא יהיה". 

במאי "ביקור התזמורת" ערן קולירין: "היא היתה אדם מאיר, עם הרבה אור וחיוך, והייתי שמח שאנשים יידעו זאת"

ערן קולירין, במאי "ביקור התזמורת", שזיכה אותה בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל ירושלים ובפרס אופיר: "היא היתה חברה וקיבלתי מנה מתנה מטורפת עם התפקיד שעשתה ב'ביקור התזמורת'. חשבתי הבוקר שהדבר שהכי בא לי שאנשים יידעו עליה שהיא היתה אדם חכם וגם מצחיק נורא. זוכר שכשאני באתי לפגוש אותה לראשונה חשבתי שאפגוש מישהי מסתורית ואפלה, אבל אז ראיתי ילדה חכמה, ממזרתה, חכמה לאללה. אתה ועם שלומי להעביר ערב היה הדבר הכי מצחיק וכיפי בעולם. היתה אדם מאיר, עם הרבה אור וחיוך, והייתי שמח שאנשים יידעו זאת. והעבודה אתה היתה תענוג. היא היתה שחקנית מסורה, היתה יושבת עם התסריט ורושמת לה כל מיני רשימות קטנות בשוליו שירים קטנים, מחשבות, הקשרים שעלו לה לגביו. והיא רק רצתה להיות שם, לתת מעצמה, לא היה לה שום כבוד שחקני כזה, תמיד אמרה 'תן לי ואני אעשה'".

אלקבץ שיחקה גם בסרט "צלקת" (1995) שביים חיים בוזגלו, אבל ההופעה הקולנועית שסימנה את הפריצה שלה כשחקנית בינלאומית היתה ב"חתונה מאוחרת" (2001). סרטו של דובר קוסאשווילי זיכה אותה בפרס אופיר השני שלה לשחקנית הראשית הטובה ביותר וגם זכה להצלחה מסחרית גדולה במדינות רבות וביניהן ארצות הברית, בריטניה וצרפת. אלקבץ גילמה בסרט אשה מרוקאית גרושה, אם חד הורית, המנהלת מערכת יחסים עם גבר (ליאור אשכנזי) שצעיר ממנה בכמה שנים ושמשפחתו הגרוזינית לא רואה בעין יפה את הקשר ביניהם.

ב-2003 הופיעה אלקבץ בסרטו של עמוס גיתאי, "עלילה", ושנה לאחר מכן כיכבה בסרט שנהפך לאבן דרך חשובה בקריירה הקולנועית שלה – "אור" בבימויה של קרן ידעיה. אלקבץ גילמה בסרט אשה שבורה ומרוסקת, שמנסה לחלץ את עצמה ממעגל הזנות ויוצאת לעבוד בניקיון בתים, ומניחה לעצמה להישען על בתה, נערה בת 17 (דאנה איבגי), שמוכנה להפוך עולמות כדי להרחיק את אמה מעבודה ברחוב. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן, זכה בפרס מצלמת הזהב המוענק לסרט הביכורים הטוב ביותר, וביסס את מעמדה של אלקבץ כאחת השחקניות המובילות בקולנוע הישראלי וכאחת הנציגות המוכרות והמוערכות שלו בעולם.

את המעבר משחקנית ליוצרת סרטים ביצעה אלקבץ ב–2005, כאשר יצא "ולקחת לך אשה". הסרט, שכתבה וביימה עם אחיה שלומי אלקבץ, שהיה החלק הראשון בטרילוגיה הקולנועית שלהם. לצד הכתיבה והבימוי, אלקבץ גם גילמה את גיבורת הסרט, ויויאן, שהופיעה בשני חלקי הטרילוגיה הבאים. הסרט הוצג בבכורה בפסטיבל ונציה וזכה בשורה של פרסים בינלאומיים. שנתיים לאחר מכן היא כיכבה ב"ביקור התזמורת" (2007) של ערן קולירין, שזכה אף הוא בהצלחה והערכה גדולה בארץ ובעולם, זיכה את אלקבץ בפרס אופיר שלישי ותרם את חלקו לביסוס מעמדה כשחקנית בינלאומית מוערכת. לצד הנוכחות הדומיננטית שלה בקולנוע הישראלי, שיחקה אלקבץ לאורך השנים גם בשורה של סרטי קולנוע צרפתיים, בין היתר בסרטים שביימו אנדרה טשין ופאני ארדן.

מתוך הסרט "לא רואים עלייך", 2009
קלמית אשכנזי

"שבעה", חלקה השני של הטרילוגיה הקולנועית שיצרה עם אחיה שלומי פתח ב–2008 את שבוע המבקרים בפסטיבל קאן וזכה להצלחה מסחרית וביקורתית כאחד, ולשורה של פרסים, בארץ ובעולם. אלקבץ שיחקה גם בסרטה הבא של קרן ידעיה "כלת הים" (2009) ובסרטה של מיכל אביעד "לא רואים עלייך" (2011), וב-2014 הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן החלק השלישי והאחרון בטרילוגיה שלה ושל אחיה שלומי, "גט". כמו קודמיו, גם "גט" זכה לחיבוק המבקרים ולהצלחה ניכרת. בשנה שעברה היתה אלקבץ נשיאת חבר השופטים של "שבוע המבקרים" בפסטיבל קאן. בשנה שעברה היא כיכבה בתפקיד הראשי בסדרת הדרמה הצרפתית "טריפליום" שהפיקה רשת ארטה; היא גילמה את דמותה של נשיאת צרפת.

 

דאנה איבגי, ששיחקה לצד אלקבץ ב"אור" ו"כלת הים" ובשניהם גילמה את בתה, סיפרה כי היא זוכרת בחדות את העבודה עמה. "תמיד צחקנו על זה שאנחנו הטיפוסים הכי שונים שיש ושיהיה מצחיק אם פעם אני אגלם את התפקיד שלה והיא את שלי", אמרה היום איבגי. "בכלל, אנשים לא היו מודעים מאוד לכך שרונית היתה אשה מצחיקה מאוד. זה לא שינה את העובדה שכשהיא היתה נכנסת לחדר או לסט, כל העיניים היו מיד מתמקדות בה. היתה לה כריזמה מהפנטת. היא היתה אשה שלא מתקפלת בפני אף אחד ובפני אף גורם. אף פעם לא ספרה את מה שיגידו או יחשבו עליה. הרי גם כשכולם באו עם ג'ינסים לטקסי חלוקת פרס אופיר, היא היתה מתלבשת כמו שהיא רצתה. זה היה חלק ממנה, חלק מהאישיות. היא היתה אמנית חסרת פשרות שלא נתנה לאף אחד להקטין אותה. בשבילי היא היתה מעוררת השראה כאדם ששומר כל הזמן על הממדים שלו".

אלקבץ כיהנה משנת 2011 כנשיאת תנועת "אחותי – למען נשים בישראל", תנועה שהקימו פעילות פמיניסטיות מזרחיות. "היא החלה לפעול בהתנדבות, ובעקבות זאת ביקשנו שתהיה הנשיאה שלנו", מספרת שולה קשת, מנכ"לית "אחותי". "היא התמקדה בפעילויות למען קידום ופרנסה של נשים, ואנשים בכלל, שחיים בעוני ונמצאים במצב כלכלי קשה מאוד, בפעילות שטח של נתינה, של דאגה לזולת. לא אשכח אירוע שעשינו בבית אחותי שאליו הביאה עשרות בגדים שלה שהחליטה לתרום, ואנחנו מכרנו אותם למען הפעילויות האלה, למען הנשים והאנשים הכי שקופים בחברה".

ח"כ מרב מיכאלי ספדה בפייסבוק: "רונית המדהימה, האהובה, היפה, ההורסת, החזקה, החכמה, המחוננת, חסרת הפחד, שתמיד הסתכלתי עליה בהערצה ואהבה ושאבנו זו מזו כוח והשראה. איזה אובדן. לכולכם, אבל בעיקר לכולנו, הנשים. ולי. רונית יקרה מאד שלי, לא ייאמן שהלכת. אנחנו כל כך חסרות עכשיו".

שרת התרבות והספורט מירי רגב אמרה: "פטירתה של רונית אלקבץ הכתה את כולנו בתדהמה וכאב. אשה צעירה, פורצת דרך, אבן שואבת לעולם התרבות בכלל ולנשים בפרט. היצירה היתה עבורה שליחות. היא היוותה דוגמה ומצפן חברתי בסוגיות הכואבות והרגישות של החברה הישראלית והיהודית. זו אבידה ענקית לעולם הקולנוע ולתרבות הישראלית. בימים הקרובים נדון בקיום אירוע מיוחד לזכרה בפסטיבל קאן הקרב".

השתתף בהכנת הידיעה: איתי שטרן

בסרט "כלת הים" עם מוני מושונוב, 2009
כיצד תזכרו אתן/ם את רונית אלקבץ? שתפו אותנו

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות