נפתח פסטיבל קאן ה–70: מירי רגב הופיעה בשמלה בעיצוב פטריוטי במיוחד

סרטו של הבמאי הצרפתי ארנו דפלשאן "הרוחות של ישמעאל" פתח את פסטיבל הקולנוע הצרפתי. שרת התרבות התייצבה בשמלה עם איור של קו הרקיע של העיר העתיקה בירושלים

נירית אנדרמן
קאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נירית אנדרמן
קאן

עשרות לימוזינות שחורות זרמו הערב (רביעי) בזו אחר זו אל הגראן פאלה בעיירת הנופש הצרפתית קאן, ופרקו אל השטיח האדום המפורסם בזה אחר זה את מיטב כוכבי ויוצרי הקולנוע הצרפתי והבינלאומי. סוזן סרנדון וג'וליאן מור, רישאר ברי וסנדרין בונר, רובין רייט ואדריאן ברודי, פאולו סורנטינו ופדרו אלמודובר, הם רק מקצת מהשמות הגדולים שהגיחו ממכוניות השרד, עצרו לרגע כדי לחייך אל המצלמות ולנופף לאלפי חובבי הקולנוע שהתגודדו סביב, ולבסוף טיפסו במדרגות המוליכות אל האולם שבו הוקרן סרט הפתיחה של הפסטיבל, החוגג השנה 70 שנה להיווסדו.

בין הצועדים על השטיח האדום היתה גם נציגה אחת ישראלית ופטריוטית במיוחד, שרת התרבות והספורט מירי רגב. השרה רגב התייצבה בשמלה זהובה לבנה, שנשאה בחלקה התחתון איור של קו הרקיע של העיר העתיקה בירושלים. את השמלה עיצב עבורה אביעד אריק הרמן, ולפי ההודעה לעיתונות שפירסמה השרה, היא "ביקשה שמלה שתביע ברוחה את יופיה של ירושלים, לרגל 50 שנה לשחרורה ואיחודה". מחר בצהריים תקיים השרה רגב מסיבת עיתונאים שתפתח את אירועי הביתן הישראלי, שהוקם השנה בפסטיבל בעלות של מיליון וחצי שקלים.

רגב בשמלה בהשראת איחוד ירושלים, היום בקאן
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של אלי סבתי

"הרוחות של ישמעאל" (Les fantômes d'Ismaël), סרטו של הבמאי הצרפתי ארנו דפלשאן, נבחר השנה לפתוח את הפסטיבל הצרפתי היוקרתי. הוא אמנם אינו משתתף בתחרות הרשמית, אבל נדמה כסרט שנוצר במיוחד כדי לפתוח פסטיבל שכזה, שחוגג עשור שביעי עגול: לא רק שמשחקות בו שתיים מהכוכבות הגדולות ביותר של הקולנוע הצרפתי העכשווי (שרלוט גינסבורג ומריון קוטיאר), וגם השחקן המוערך מתיה אמרליק שיציג בפסטיבל סרט בבימויו (ברברה), אלא שהוא גם מספר על במאי צרפתי מיוסר שנרדף על ידי רוחות מן העבר ופיסות של זיכרונות רחוקים, שמצליחים לשבש את ההווה שלו.

דפלשאן התגלה בפסטיבל קאן לפני 25 שנה כשהציג בתחרות הרשמית שלו את סרטו "The Sentinel", וחוזר כעת עם סרט יומרני במיוחד, שמדלג בין זמנים, בין ז'אנרים, בין סגנונות ובין נושאים. העלילה המורכבת אינה נוטה להתכנס לכמה משפטים, ובכל זאת: במרכז הסרט ניצב במאי (אמרליק) שאשתו האהובה נעלמה באורח מסתורי לפני יותר מ–20 שנה, ושאהובה חדשה אסטרופיזיקאית (גינסבורג) נכנסה באחרונה לחייו. כמובן שדווקא עכשיו אותה אשה אבודה ויפהפייה (קוטיאר) מן העבר חוזרת במפתיע, מפציעה בחייו ומסכנת את הקשר הזוגי החדש שלו. בה בעת, קו עלילה מקביל עוקב אחר אחיו התמהוני מעט (לואי גארל), שהצטרף לפני שנים לשירותי הביטחון הצרפתיים כמרגל.

מימין: פדרו אלמודובר, יו"ר חבר השופטים, וויל סמית וג'סיקה צ'סטיין בטקס פתיחת פסטיבל קאן, הערב
מימין: פדרו אלמודובר, יו"ר חבר השופטים, וויל סמית וג'סיקה צ'סטיין בטקס פתיחת פסטיבל קאן, הערבצילום: JEAN-PAUL PELISSIER/רויטר

דפלשאן אינו מספר את העלילה באופן לינארי, אלא מעדיף לדלג בין זמנים באופן שלפעמים מסקרן ובונה מתח, אבל לעתים נדמה סתם מתחכם ומיותר. את שובה המפתיע של האהובה — שנעלמה מבלי להשאיר סימן, נעדרה למשך שני עשורים, הוכרזה כבר כמתה, והותירה את אביה ואת בעלה עם לבבות מדממים — הוא מציג כמעין שילוב מוזר אך אפקטיבי של סרט אימה ומלודרמה מוקצנת. בתחילה לא ברור אם מדובר ברוח שחזרה מן המתים ותיקח אל הקצה את סיוטי הלילה שמטריפים את הגיבור, או באשה בשר ודם שתסתפק בלהכניס את יתר הדמויות בסרט לסחרחרה רגשית קיצונית במיוחד. האלמנטים של ג'יימס בונד שזולגים מן העלילה המקבילה על האח המרגל הופכים את כל התערובת הזאת למורכבת ומפוקפקת אפילו יותר.

מה שמחלץ את הסרט הזה מלקרוס לתוך הכאוס של עצמו הן תצוגות המשחק הנהדרות של צוות השחקנים כולו. אמרליק, כישמעאל, מצליח למגנט ולאחוז את כל קצוות העלילה יחד כך שלא יתפזרו, גינסבורג מצליחה ליצור דמות בוגרת, מכילה ויציבה שמחלצת את הגיבור מן התהומות אליהן הוא צולל (אם כי איפיונה של הדמות כאסטרופיזיקאית נותר תמוה), ואילו קוטיאר מצליחה כנראה לעצב את הזומבית החיה־מתה הכי פגיעה, שבירה, מרוסקת ויפהפייה שנראתה אי פעם על המסך.

ג'וליאן מור בטקס הפתיחה של קאן, היום
ג'וליאן מור בטקס הפתיחה של קאן, היוםצילום: REGIS DUVIGNAU/רויטרס
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ