גליה יהב

"הנה בא הגוף שלי", אומר אולאיי (שמו האמנותי של פרנק אווה לאייזיפן) באנחה בתחילת הסרט "אולאיי – גוף העבודה". הוא מתרומם לישיבה במיטת בית חולים, מחובר לאינפוזיה, נגלה לעין המצלמה במלוא תשישותו. "זה בעצם רגע מצוין לדבר על מושג הגוף, כשהמערכת הלימפטית שלי קורסת", הוא אומר. "לגוף יש מיליון שפות, הוא מדיום פר־אקסלנס". דקה אחר כך יגיד בנחרצות את המוטו שלו: "אסתטיקה בלי אתיקה היא קוסמטיקה!" אבל האפקט הדרמטי מתקלקל כשאחת המכונות מתחילה לצפצף.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ