דוקאביב 2019: האם תיעוד קולנועי יכול להשפיע על הצופים

"מראה" של רענן אלכסנדרוביץ' שונה סגנונית מכל הסרטים הישראלים שמתחרים בדוקאביב. הוא עוסק במהות הז'אנר בצורה ייחודית ומעוררת מחשבה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שני ליטמן
שני ליטמן

הסרט "מראה" של רענן אלכסנדרוביץ' שהוקרן אתמול (שלישי) בפסטיבל דוקאביב, היה סיום הולם ומרתק לתחרות הישראלית התיעודית, שמנתה השנה 15 סרטים. הוא שונה סגנונית מכל הסרטים האחרים שהוקרנו, וגם עוסק במהות הז'אנר עצמו, בצורה ייחודית ומעוררת מחשבה. מדובר במעין מאמר תיעודי, מסה ארס־פואטית, העוסקת בשאלה איך והאם בכלל תיעוד קולנועי יכול להשפיע על תפישות העולם של הצופים. זוהי נקודת ציון מעניינת בקריירה של אלכסנדרוביץ', שיצר בעבר את "הטיול הפנימי" ואת "שלטון החוק", סרטים שעוסקים בכיבוש ובהשלכותיו. עכשיו הוא עוצר להרהר, כמה בכלל אפשר לשנות את המציאות דרך הסרטים האלה, והאם הרצון הזה לשינוי שמניע אותו, לא נועד מראש לכישלון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ