גדעון בכמן עולה לספינה השטה של פליני

הוא היה ידיד קרוב של פדריקו פליני, ואף גילם תפקידים בשניים מסרטיו. גדעון בכמן, שסרטו הדוקומנטרי צאו פדריקו יוקרן בפסטיבל, מספר למה גרם הסרט לנתק של שבע שנים בינו לבין הבמאי הגדול

נירית אנדרמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נירית אנדרמן

"הדרך הטובה ביותר לתאר את עבודתו היא הגזמה, כי למעשה, כל מה שקורה בסרט של פליני הוא אפשרי, אבל לא מאוד סביר. הנשים השמנות אצלו שמנות יותר, האנשים הצעקניים הם צעקניים יותר, התנועה בכבישים סואנת יותר. הוא משתמש בהגזמה כדי ליצור מציאות חדשה, שבה הדברים גדולים מהחיים. פליני מציג את הקומדיה של החיים, כפי שהיא נראית מבעד לזכוכית מגדלת. הוא בעיני הקולנוען הגדול ביותר שפעל אי פעם. בזמנו היתה לי אמנם ביקורת עליו, אבל אין ספק שהיתה לו יכולת אמנותית יוצאת דופן. בנוסף, למרות שכל כך הרבה אנשים העריצו אותו, לא היתה בו טיפה של גאווה מיותרת. תמיד ראיתיו כילד שמשחק עם העולם, ואני חושב שהוא היה מאוד שמח לשמוע את ההגדרה הזאת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ