פסטיבל הסרטים חיפה

מה מסתתר מתחת לקליפה

לאות, אטיות, אמנותיות יתר ומהלכים עלילתיים שאינם ברורים מאפיינים את "לוויה בצהריים", שביים אדם סנדרסון על פי ספר מאת ישעיהו קורן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי קליין
אורי קליין

אמנותיות יתר מעיקה על "לוויה בצהריים", סרטו  של אדם סנדרסון, שהמשיך ביום שלישי את תחרות הקולנוע הישראלי שמתקיימת בימים אלה בפסטיבל הסרטים של חיפה. הסרט, שמבוסס על ספר מאת יהושע קורן, נדמה כמו קליפה אקספרסיבית, שמתקשה להתמלא בתוכן.

הסרט, שעל פי מראותיו מתרחש כנראה בשנות ה-50, מספר על הגר (הילה וידור), תושבת מושב, שהעגמומיות התמידית מאפיינת אותה (ובכך היא מצטרפת לרשימת הנשים על סף דיכאון שמופיעות בסרטים ישראליים רבים). נישואיה אינם מוצלחים במיוחד – וקשה להבין מה גרם לה להינשא דווקא לגבר הזה, שמתייחס אליה היטב, אך לא ברור מדוע היא בחרה להינשא דווקא לו, שנראה בלתי מתאים לה בעליל – והיא אינה משתלבת בנוף האנושי של המקום שבו היא מתגוררת.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ