אורי קליין
אורי קליין

הרעיון המניע את "העדות" — סרטו העלילתי הארוך הראשון של עמיחי גרינברג — ליצור מעין מותחן המתרחש בהווה אך מתייחס לזיכרון השואה יכול היה להניב יצירה מעניינת. כל זאת אילו התסריט שכתב גרינברג היה מגובש וצלול יותר מבחינת מהלכיו העלילתיים ואמירותיו הפרטיות וההיסטוריות.

לזכותו של הסרט, המשתתף בתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי בפסטיבל הסרטים חיפה, ייאמר כי אף שיש בו יסודות מלודרמטיים אין זו מלודרמה שגרתית העוסקת בזיכרון השואה, כמו אלו שהציפו את המסכים בישראל בעשורים האחרונים. הוא אינו סנטימנטלי ומטרתו הבידורית מופנמת בו. אבל כמו סרטי הביכורים הנוספים שנחשפו עד כה בתחרות בחיפה יש בו משהו ראשוני שאינו מצליח לשוות לו נפח קולנועי מספק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ