רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בית בגליל" הוא סרט סימפטי וזה לא מעט

סרטו העלילתי הראשון של אסף סבן הביא מזור מסוים לתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי בפסטיבל חיפה, תחרות שהייתה חלשה השנה

תגובות
"בית בגליל"
דוד רודוי

תחרות הקולנוע הישראלי העלילתי, שהתקיימה בפסטיבל הסרטים ה-33 של חיפה, ננעלה עם שני סרטים. אחד מהם, "בית בגליל", סרטו העלילתי הארוך הראשון של אסף סבן, הביא מזור מסוים לתחרות — שהייתה חלשה השנה. "בית בגליל", אותו סבן גם כתב, הוא בראש ובראשונה סרט סימפטי, תכונה שאין לזלזל בה. סימפטיות זו נובעת, בין השאר, מעיצובן של שתי הדמויות בסרט. יערה וגילי, זוג נשוי והורים לילדה, מחליטים לעזוב את תל אביב ולעבור לצפון הארץ, שם הם מתכוונים לבנות בית במושב שבו יערה גדלה. הדיאלוגים שסבן שם בפיהם מדויקים ואמינים. גם...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות