אם לא־ישראלים היו עושים את הסרט הוא היה נתפש כמתקפה אנטישמית

"נתראה בשמחות" היא קומדיית אימה שמשלבת היטב בדיחות עם גופות ומתבדחת על חשבונם של ישראלים לשעבר שמתגוררים בלוס אנג'לס

נירית אנדרמן
נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

הז'אנר המקרטע של סרטי אימה מקומיים קיבל אמש (רביעי) חיזוק לא צפוי: סרטו של הבמאי מיכאל מאיר, שחי בלוס אנג'לס, הוקרן בתחרות הישראלית לסרטי עלילה בחיפה, כיסה את המסך של אולם רפפורט בסילונים של דם מלאכותי, והטיל על האווירה הרצינית שאיפיינה את התחרות הזאת עד כה ערימה של גופות מרוטשות. באופן רשמי "נתראה בשמחות" בכלל לא נחשב סרט ישראלי, כי אין גורמים ישראליים שהשתתפו במימון שלו. אבל בפועל, הסרט הזה דובר עברית, יוצרים ישראלים כתבו, ביימו, צילמו וערכו אותו, וגם צוות השחקנים שלו ברובו הגדול כחול לבן, גם אם חלקם מתגוררים בחו"ל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ