"הכנסיה" לא מצליח להעביר את משקלה העוצמתי של הדת

מאחורי כנסיית הקבר מסתתרים היסטוריה והווה של שנאות וטינות. בחירתו של הסרט "הכנסייה" להציג זאת כמו ריב בדירת שותפים מפספסת פוטנציאל דרמטי גדול

נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מתוך "הכנסייה". עבורם כל אבן היא קדושה
מתוך "הכנסייה". עבורם כל אבן היא קדושהצילום: דויד סטרזמייסטר
נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ

כנסיית הקבר בירושלים היא האתר הקדוש ביותר לנצרות זה 1,600 שנים. לפי המסורת, זהו המקום שבו ישו נצלב, נקבר וקם לתחייה. מאז, זרמים שונים בנצרות נאבקו על השליטה באתר. תחת כיבוש מוסלמי ואז יהודי, העימות לא נעלם כלל, אלא קיבל צורה פחות אלימה. בפועל המקום נותר חבית נפץ, שיושבת לה בשקט לכאורה, בלב הפיזי של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.

"הכנסייה" מסופר דרך נקודת המבט של האב סמואל, בכיר הכנסייה הארמנית באתר הקדוש. הוא חושף לצופים מגוון רחב של שנאות וטינות, והמון מיקרו־קונפליקטים סביב נקודות מחלוקת בכנסיית הקבר. אלה נובעים מהשליטה המשותפת על הכנסייה בידי כמה זרמים: בראשם הארמנים, היוונים־אורתודוקסיים והקתולים, ובמעמד קטן יותר גם הקופטים, הסורים והאתיופים. כך הבמאית ענת תל עוקבת אחרי הכמרים והנזירים שגרים בשטח קטן ונפיץ, דוחפים ונדחפים, גונבים ונגנבים, מנהלים ריבים קטנוניים על כל אבן ואבן.

הטריילר של "הכנסייה"

כשהאב סמואל מדבר על חלוקת השטח בכנסייה, הוא מצביע לשם המחשה על עמוד שחוצה את הגבול המוסכם. "הצד הזה יווני, אז חצי מהעמוד יווני והחצי השני ארמני", הוא אומר ומסביר ברצינות תהומית כיצד הארמנים יגנו בגופם על הזכות לנקות חצי עמוד תומך. כמי שגר באתר רוב חייו, שימור שליטה על חצי עמוד היא משימת חייו. הנזירים עדיין זוכרים את הלקח הכואב של הכנסייה האתיופית שהיססה לרגע במאה ה–18 ואיבדה את שליטתה לנצח. מאז המשיכו האתיופים הנוצרים לדרוש את זכות השיבה לכנסייה, ללא הצלחה. אבן כבושה לא תוחזר.

הנרטיב של תל מאוד אנושי, מאוד אוהד ולפרקים גם מתקתק. כאן משתלבת הדמות הסימפטית מכולם, קצין המשטרה הישראלי, נוצרי וחביב, שמנסה לפשר בין הצדדים כמו הורה חומל שילדיו רבים על צעצוע. ואולם הנרטיב הזה נוגד לגמרי את השנאה היוקדת המבעבעת מתחת לחיוכים המאולצים של אנשי הכנסייה. גיבוריה הם אויבים, ראשי מחנות עוינים בתוך הנצרות, שאולצו לחיות זה לצד זה מכורח הנסיבות. הריבים ביניהם הם כוחניים וקטנים רק בגלל החשש מהתערבות המדינה. כשהבמאית ניגשת לוויכוח קטן על מיקום דגל או על התארכות שעת תפילה בניגוד למסורת, היא מציגה זאת כמו שותפים שרבים על אירוח חברים בסלון.

בחירתה של תל להעניק את הבמה לאנשי הדת החיים יותר מלמתים היא משתלמת. האתר כבר הוזכר, צולם ותועד בשלל סרטים העוסקים בהיסטוריה הארוכה שלו. "הכנסייה" של תל זה יותר סרט על מקום המגורים והעבודה של נזירים וכמרים בירושלים. לכן אפשר גם להבין את הבחירה להימנע לגמרי מההיסטוריה של כנסיית הקבר.

ואולם כיווץ נקודת המבט כולה ליום יום של הנזירים מחמיצה את הליבה הרגשית של גיבוריה ולכן גם את גודל המלחמה שהם בחרו להילחם. זה נכון שאנשי הדת בכנסיית הקבר עסוקים מדי יום בניקיון, תחזוקה ופוליטיקה פנימית, אך לא כך זה נראה דרך עיניהם. עבורם כל אבן היא קדושה וכל שעת תפילה היא הרת גורל. אלה לא עימותים בין שותפים לדירה על כלים מלוכלכים. סמואל רואה לנגד עיניו קדושה ויריבים שמאיימים על הקדושה, תחת קורת הגג שלו. זרמים נוצריים אחרים מסוכנים לגאולתו. לא פחות. הוא אמנם נעים הליכות, חייכן וסימפטי, אך הוא לא באמת נלחם על חצי עמוד. הוא נלחם על נשמתו ועל הגאולה. עבורו, זה המחיר שעומד על הפרק, וזה מה שמתפספס בסרט.

כשהם תקועים אחד עם השני, המתיחות הזו צפה לפני השטח. אלא שהמטען הרגשי העוצמתי של הדת לא עובר ב"הכנסייה", ועמו גם הדרמה הגדולה כפי שהיא מצטיירת דרך עיני גיבוריה. בכל זאת תל משתמשת היטב בפוטנציאל של כנסיית הקבר כזירה ייחודית לתיאור מערכת יחסים אנושית סינגולרית. מפתה לראות בכך אלגוריה לנצרות העכשווית, שזרמיה השונים אמנם איחדו כוחות מול איומים חיצוניים, ובראשם החילוניות, אך מעולם לא הפכו לבעלי ברית אותנטיים. "הכנסייה" מדגים זאת דרך מציאת אלוהים בפרטים הקטנים.

בימוי: ענת תל; הפקה: תל, 
האנס רוברט אייזנהאואר

כתבות מומלצות

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

במעבדה קטנה ברחובות נולד הנוגדן הראשון בעולם שנוצר על ידי מחשב

עדי גרתי

זאת הייתה תשובה מושלמת - כך מסבירים "כיבוש" ב-25 מילים בלבד

אפרת גוש. המאבק לא נשלם

השיר של אפרת גוש נובע מהקרביים של מלחמתה בהתמכרות לאלכוהול

נאסים שומאן בביתו, השבוע. הוא וחברו לא נטלו חלק פעיל בהפגנה, רק הלכו על הכביש

שני סטודנטים הלכו להם, ולפתע חיילים המטירו עליהם אש כבדה

לימודים הומניסטיים לנוער באוניברסיטת בן-גוריון. תוכנית הלימודים לכיתות ו'־ט' מתמקדת ב"הסברה"

מי האנשים שחיו כאן לפני הצלבנים? לתלמידי ישראל אסור לדעת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?