"פנתר לבן": סרט בלי שיניים

"פנתר לבן”, סרטו של דני רייספלד, מצטרף לסרטים מהעת האחרונה המתארים את המציאות הישראלית העכשווית כשסועה ואלימה. אבל הוא כה מרושל ולקוי, שאינו מסוגל להתמודד עם מציאות זו

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

גברים צעירים, הנקרעים בין עולמות שונים ונתונים במצוקה חברתית וכלכלית, הם נושא שהקולנוע הישראלי עוסק בו באחרונה. "המשגיחים" של מני יעיש עסק בנושא זה בתבונה, בתעוזה ובעומק רגשי עז ביטוי. גם "הנוער" של תום שובל, שמשתתף בתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי המתקיימת בימים אלה בפסטיבל הקולנוע בירושלים, נוגע בנושא זה ועושה זאת באומץ ובתבונה. לעומת זאת, "פנתר לבן", סרטו הראשון של דני רייספלד, שמשתתף אף הוא בתחרות והוקרן בה אתמול, עוסק בנושא זה בעזרת תסריט דל, המורכב ממכלול נוסחאות תסריטאיות ומתבסס על אוסף קלישאות, ונדמה כי רייספלד בחר שלא לפסוח על אף אחת מהן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ