בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרקע הלא יציבה של “פלסטלינה”

בלי הומור ועם מידה של ביזאריות. הסרט “פלסטלינה”, המתרחש בירושלים ב-1966 בבניין סמוך לגבול, סובל מערפול מבני ורעיוני

תגובות

תחרות הקולנוע הישראלי העלילתי, שמתקיימת בפסטיבל הקולנוע של ירושלים וכללה השנה שישה סרטים, ננעלה אתמול עם "פלסטלינה", סרטה של הבמאית וידי בילו (שאת סרטה הקודם והיפה, "קרוב לבית", היא ביימה עם דליה הגר). כמו "ההיא שחזרה הביתה", אף הוא סרט בתחרות שביימה אשה, מיה דרייפוס, סרטה של בילו משרטט את דיוקנה של משפחה במשבר שבמרכזה ניצבת אשה במצוקה. ההבדל העיקרי בין שני הוא בנימה שלהם. בעוד שבסרטה של דרייפוס היתה נימה של התרסה, והוא נע בין הקומי למלודרמטי באופן מיומן ונועז למדי, בסרטה של בילו שולטת...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו