מסע אל המרתפים של אוסטריה חושף עולם אפל של סטיות ותאוות

עוד לפני שהתגלה המקרה המזעזע של יוזף פריצל, החליט הבמאי אולריך זיידל לבדוק מה קורה מתחת לבתים של בני ארצו. עם הקרנת סרטו התיעודי בפסטיבל ירושלים, הוא מספר מה מושך אותו בפינות האפלות ביותר של הנפש

נירית אנדרמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צילום: מתוך הסרט "במרתפי
נירית אנדרמן

אשה בגיל העמידה, לבושה חלוק, יורדת במדרגות ביתה. היא פותחת את דלת המרתף, נכנסת לחדר קטנטן עמוס מדפים, ושולפת מאחד מהם ארגז קרטון. היא מסירה את המכסה, ואצבעותיה מפלסות להן דרך בין כמה ניירות אריזה שבתוכו. "בוקר טוב יקירתי, הגיע הזמן להתעורר, אמא פה", היא מביטה לתוך הארגז ומחייכת. "ישנת היטב, בוקר טוב עכברה שלי", היא ממשיכה, ושולפת בעדינות רבה תינוקת בת יומה מתוך הארגז. האימה אמורה להתפוגג כשמבינים שזו אינה תינוקת אמיתית, אלא רק בובה, אבל זה לא קורה. הבובה נראית כמו תינוקת אמיתית להחריד. "מתוקה שלי, קטנה שלי רוצה לבוא לאמא?" מלטפת האשה את שיער ראשה ונושקת לה ברוך. היא מוציאה את התינוקת מהקופסה בזהירות רבה, ומחבקת אותה ברכות. "יקרה קטנה שלי, זמן לקום, אמא פה", היא מערסלת אותה ומתבוננת בה במבט מלא אהבה. זמן קצר לאחר מכן היא תחזיר אותה לתוך הארגז, ותאפסן אותה שוב באחד המדפים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ