"כאן ועכשיו" לא הצליח להגשים את הפוטנציאל הגדול

במרכז סרטו של רומן שומונוב חבורת צעירים ממוצא רוסי באשדוד, שהמוזיקה היא תקוותם היחידה. קטעי הראפ שיכולים היו לשטוף את המסך בעוצמה, לא עוזרים לסרט להיחלץ מאווירת הנכאים המנומנמת שלו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

קשה היה לשבת שלשום באולמות ההקרנה בסינמטק ירושלים מבלי לחשוב על שרת התרבות והספורט והוועדה שהקימה לבחינת קרנות הקולנוע. בשנתיים האחרונות טענה השרה מירי רגב מעל כל במה שהקולנוע הישראלי הוא "מועדון סגור", שהוא אינו מעניק ייצוג לרב־גוניות של החברה הישראלית, ושהוא מדיר ממנה מגזרים שלמים. אבל בתחרות סרטי העלילה הישראליים דווקא הוקרן שלשום סרט על גיבור חרדי (הבמאי הוא חרדי בעצמו), וסרט נוסף על צעירים ממוצא רוסי באשדוד שנדחקו לשולי החברה (ביים אותו ישראלי שעלה מרוסיה בגיל 17). לאלה קדם סרט הפתיחה של הפסטיבל שהביא את סיפור הקמתה של תנועת ש"ס, שגיבוריו כולם חרדים מזרחים. אז הקולנוע הישראלי נותן מקום רק לחילונים, אשכנזים תל אביביים שבעים? כנראה שלא.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ