הסרט התיעודי על יוסי בנאי אינו ממריא לגבהים וגם לא צולל למעמקים

"להאיר את יוסי" נראה יותר מדי כמו מחווה פרטית ליוסי בנאי, ופחות כמו יצירה תיעודית המספקת מבט מעמיק על דמותו ויצירתו

שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן

"להאיר את יוסי" הוא סרט שמורכב כולו מחומרי ארכיון של יוסי בנאי. הוא מופיע על הבמה ומחוץ לה, בצילומי סטילס שלו, והוא גם זה שמספק את הקריינות לסרט, אף על פי שמת לפני 13 שנה. המונולוג של בנאי מרחף מעל סיפור חייו, מימי ילדותו בירושלים, דרך לימודי המשחק וחוסר האמון שהפגינה מורתו, פאני לוביץ', בכישוריו, העבודה בתיאטרון הבימה, התקופה שבה חי ועבד בפריז, הקשר האישי והיצירתי עם המחזאי נסים אלוני, המעבר לשירה ולכתיבה קומית, דעותיו בעניינים פוליטיים וחברתיים, וכלה ברגע שבו קיבל התקף לב בזמן הצגה ו"מת" על הבמה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ