בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבמאי האיראני מחמלבאף: טוב להיות בירושלים. אין שום סיבה למלחמה בינינו

הבמאי עטור הפרסים מוחסן מחמלבאף הוא אורח פסטיבל הקולנוע בירושלים עם סרטו התיעודי הגנן, שצולם בגנים הבהאיים בחיפה. במסיבת העיתונאים אמר: חשוב לדבר בקול רם על הדתות

21תגובות

“אני שמח להיות פה, ולביקור הזה יש משמעות רבה מבחינתי. אני מקווה שמשמעות הביקור תהיה בסופו של דבר שלום בין שתי המדינות שלנו. אני מאמין שאנו צריכים להכיר זה את זה דרך הספרות, דרך הקולנוע, דרך התרבות, וכך לא תהיה סיבה למלחמה בינינו, כי הרי כולנו בני אדם וכולנו חיים על אותו כוכב”. כך אמר היום הבמאי האיראני עטור הפרסים מוחסן מחמלבאף במסיבת עיתונאים במשכנות שאננים, כחלק מפסטיבל הקולנוע ירושלים. מחמלבאף הגיע לישראל אתמול (שני) כאורח הפסטיבל, כדי להציג בו את סרטו האחרון, “הגנן”.

“לשני העמים שלנו יש סיבות רבות לידידות, לשלום, ואינני רואה ולו סיבה אחת שבגללה אנחנו צריכים להילחם זה בזה. העם באיראן שואל את עצמו למה אנחנו במלחמה עם ישראל, למה המנהיגים לא יכולים לפתור את הבעיות בין שני העמים?”, אמר מחמלבאף. “אנחנו צריכים לנסות למצוא פתרונות אחרים מלבד מלחמה, פתרונות שיכולים לבוא מכיוון התרבות והאמנות. לכן אני נמצא פה, ואני מאוד שמח להיות אחד הקולנוענים האיראנים הראשונים שבאים לפה ופוגשים אתכם. לבוא למקום הזה עם מסר של שלום זה כבוד גדול בשבילי”.

מחמלבאף הוא אחד הבולטים בבמאי הגל החדש של הקולנוע האיראני, והוא ביים עד היום יותר מ-20 סרטים. הוא נולד בטהראן ב-1957, ובצעירותו היה מעורב בפעילות איסלאמית מחתרתית, שבעקבותיה נשלח לרצות כארבע שנות מאסר. לאחר מכן החל לכתוב ספרים ולביים סרטים, שהוצגו בפסטיבלים החשובים בעולם, וביניהם “חרם” (1985), “רוכב האופניים” (1987), “גאבה” (1996) ו”ליקוי חמה בקנדהאר” (2001). ב-2005 עזב מחמלבאף את איראן, עבר להתגורר בפאריס, ובשנים האחרונות היה מבקר חריף של המשטר במולדתו. הוא התבטא לא פעם נגד נשיא איראן היוצא, מחמוד אחמדיניג’אד, וטען כי משטרו לא היטיב עם העם האיראני.

אמיל סלמן

בנוסף, מחמלבאף הוא גם מפיק, תסריטאי ועורך, ובעבר ייסד בית ספר לקולנוע בטהראן, שבו הכשיר גם כמה מילדיו, ובהם בנותיו סמירה מחמלבאף (“בחמש אחר הצהריים”) וחנה מחמלבאף (“המחברת”), שזכו אף הן להכרה בינלאומית. סרטו החדש, “הגנן”, הוא תיעודי ועוקב אחר בחור מפפואה גינאה החדשה, שמטפל בגנים הבהאיים של חיפה, ודן בתפקידן של הדתות בכל הקשור למלחמות, לשלום ולפוליטיקה. את הסרט צילם בנו של הבמאי, מייסן מחמלבאף, שהתלווה לאביו במסע בישראל לצורך הצילומים.

“בסרט הזה אני מנסה למצוא תשובות להרבה שאלות העוסקות בנושאים כמו יריבות בין דתות, שנאה, שלום, אחווה ופער דורות”, ציין מחמלבאף היום במסיבת העיתונאים. “בחרתי לצלם אותו כאן, בישראל, מכמה סיבות. ראשית, אני מאמין שמישהו צריך לשבור את הנתק הזה ולפרוץ את הדרך. נכון, רבים באיראן מתקיפים אותי על ההחלטה הזאת, פוליטיקאים, עיתונאים ועוד, אבל אני משוכנע שיוצרי קולנוע איראניים נוספים יעזו עכשיו לבוא בעקבותי.

“שנית, באתי לכאן כי בסרט הזה רציתי לדבר על הדת, לחשוב בקול על הנושא הזה במקום דמוקרטי. בסרט הזה אני משלב שתי נקודות מבט שונות על הדת, שלי ושל הצעירים באיראן, דורות שונים המנהלים דו שיח ביניהן. אני מקווה שהסרט הזה יטיל טיפה קטנה של מים על אווירת השנאה ששוררת באזור הזה, המזרח התיכון. וכפי שאתם יודעים, טיפה אחת של מים יכולה לבשר את בואו של הגשם”.

הבמאי האיראני סיפר כי כשהגיע לכאן כדי לצלם את סרטו, הופתע. “בחדשות קוראים כל יום על הלחימה שיש באזור, וחשבתי לעצמי שייתכן שניקלע לסיטואציה של לחימה, אבל כשהגענו לכאן ראינו שאנשים מנהלים חי יום יום רגילים ורגועים. התחלנו לצלם את הסרט בגנים הבהאיים בחיפה, אבל אחר כך יצאנו משם וצילמנו במקומות אחרים. נתקלתי אמנם בזמן הביקור בכמה בעיות, אבל לא במשהו רציני – בנמל התעופה למשל עיכבו אותי ושאלו כל מיני שאלות – אבל זה באמת לא משנה. נהניתי מאוד לעשות את הסרט הזה, ובעיקר היתה לי מטרה של שלום בלבי, ובגלל זה שום דבר לא באמת נראה לי מסוכן. אני שמח שצילמתי פה, ואני מאמין שאם אתם תוכלו לצאת לאיראן ולצלם שם סרטים, ואנחנו נמשיך לבוא לצלם כאן – השלום יהיה קרוב יותר”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו