אנשי קולנוע: להחרים את פסטיבל ירושלים בשל הסרת הסרט על יגאל עמיר

החלטת הנהלת הפסטיבל לא להקרין את הסרט על יגאל עמיר בעקבות לחצים שהפעילה השרה מירי רגב, מעוררת מחאה בקרב אנשי קולנוע שקוראים לעמיתיהם למשוך את יצירותיהם מהפסטיבל

נירית אנדרמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טקס הפתיחה של פסטיבל ירושלים ב-2014צילום: אמיל סלמן

ההחלטה להקרין את הסרט על יגאל עמיר מחוץ לפסטיבל ירושלים (אף שהוא ישתתף בתחרות התיעודית שלו), בעקבות הלחץ שהפעילה שרת התרבות מירי רגב, מעוררת סערה בקרב אנשי קולנוע רבים. איגוד הבמאים יכנס מחר (חמישי) בבוקר את חבריו לדיון על האופן שבו יש להגיב לכך. גם בפורום היוצרים הדוקומנטריים שוקלים כרגע דרכי פעולה אפשריות, ואילו אנשי קולנוע שונים קוראים לבמאים שסרטיהם התקבלו לפסטיבל הירושלמי לקום ולמשוך ממנו את סרטיהם, במחאה על התערבותה של שרת התרבות בתכניו.

בפוסט שפירסם אתמול בפייסבוק כתב הבמאי אורי רוזנווקס, לשעבר יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים: "אני יודע שקל לי לדבר כי אין לי סרט השנה בפסטיבל ירושלים, אבל לדעתי היוצרים הישראלים צריכים למשוך את סרטיהם מפסטיבל ירושלים, בגלל ההתערבות הבוטה של השרה מירי רגב בתוכנייה, האיומים שלה כלפי הנהלת הפסטיבל, והפשרה המוזרה שהושגה בעניין הסרט על יגאל עמיר".

בשיחה עם "הארץ" הסביר היום רוזנווקס ש"לא ייתכן ששר ממונה יסתובב כל היום עם גרזן תחת הזרוע ובכל פעם שנעשה משהו נגד דעתו הוא יניף את הגרזן ויאיים לחתוך תקציבים. לטכניקת הסחיטה שרגב פיתחה לעצמה אין מקום במדינה תרבותית, בעיקר כשמדובר בסרט שבתוך שבוע כל אחד יוכל לצפות בו בעצמו באינטרנט. אנחנו נמצאים בנקודה קריטית מבחינת התרבות בישראל. חשיבותן של תרבות ושל יצירה בתפקידן לאתגר וליצור דיון, אבל באופן שבו מתנהלים לאחרונה השרים רגב ובנט, אנחנו נישאר בקרוב מאוד רק עם יצירות כמו 'אקס פקטור' ו'האח הגדול'. חברה חזקה יכולה להתמודד עם סרט על יגאל עמיר ועם הצגה לפי סיפור של וליד דקה. עם כל הסימפטיה לפסטיבל ירושלים על המצב שאליו הוא נקלע, אני חושב שאין ליוצרים ברירה אלא למשוך ממנו את יצירותיהם כדי להבהיר לרגב שעולם התרבות הישראלי אינו מגרש פרטי שלה".

יריב הורוביץ, יו"ר איגוד הבמאים, הבהיר כי חברי האיגוד יתכנסו מחר בבוקר לפגישה כדי לדון בדרכי פעולה אפשריות. "יש קולות בתוך האיגוד שטוענים שצריך לפתוח דיון על כך שמחליטים להוציא סרט מפסטיבל, ולא משנה במה הוא עוסק ואם הוא מימין או משמאל. כל המהומה גרמה לכך שעכשיו הרבה יותר אנשים ירצו לראות את הסרט, ואנחנו רוצים לחשוב מה עמדתנו בעניין. יש כאלה שטוענים שצריך לצאת נגד ההחלטה להוציא את הסרט, יש כאלה שטוענים שזכותה של השרה שמנתבת את הכסף הציבורי לקבוע שישראל לא תיתן פתחון פה לרוצח, ואילו אחרים אומרים שממשלת ישראל צריכה בכלל להחליט לנתק את הקולנוע מכסף ציבורי, למשל באמצעות חקיקה שתקבע מיסוי על האינטרנט בגלל גניבת זכויות של יצירות אמנות שנצרכות באופן פיראטי".

הבמאי אבי מוגרבי כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "אני מבטיח לא להגיש את סרטי הבא לפסטיבל ירושלים. הנהלה שלא מגינה על בחירת התכנים שלה בחירוף נפש, אפילו עד להתפטרות — אין לי סיבה להאמין שבפעם הבאה לא תעשה את הפשרה מראש או שתגן על הסרט שלי לכשיהיה הצורך. שרת התרבות היא מהיום והלאה עורכת התוכנייה של פסטיבל ירושלים. אני מקווה שהיא בחרה לנו סרטים מעניינים השנה. נעים להיזכר באלון גרבוז מסכן את משרתו ומציג את 'ג'נין ג'נין' על אפם ועל חמתם של מי שרוצים לקבוע איזה מחשבות יעברו לך בראש ואיזה לא".

הבמאי רענן אלכסנדרוביץ', שסרטו "שלטון החוק" זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים ב-2011, אמר ל"הארץ": "יגאל עמיר הוא אדם שיש לו חלק גדול בחורבן שאנו חווים. הוא אדם שמייצג בדיוק את עולם הערכים ההפוך משלי — עולם ערכים קנאי גזעני ומלא שנאה ועדיין בסופו של דבר, על פי תפישת העולם שלי (לא שלו), כפי שיש לו זכות ייצוג משפטי וזכויות אדם יש לו זכות להיות מיוצג תרבותית ולהישמע. סוג ההשתקה שהדרג הפוליטי מנסה לכפות על התרבות, בבחינת 'אם לא נשמע את הקולות שאנו לא רוצים לשמוע נפתור את הבעיות' לא תוביל לכך שלא תהיה תרבות בישראל, אלא לכך שהתרבות תהיה כזאת שנעימה לאוזן המשטר, בדיוק דרך אגב, כמו במשטרים השכנים שאנו הישראלים כל כך אוהבים לבדל עצמנו מהם.

"פסטיבל ירושלים יקר לי מאוד. זה מוסד שגדלתי בו. מוסד שנתן לי הרבה כצופה וכיוצר ועם זה שאני מתאר לעצמי שמשקל האחריות המונח על ההנהלה כרגע כבד ביותר, אני חושב שאסור לפסטיבל להיכנע לאיומים שמופעלים עליו, ועלינו היוצרים לגבות אותו ולהילחם על כך שתוכנית הפסטיבל כפי שנהגתה על ידי הגורמים המקצועיים שלו תבוצע כפי שתוכננה".  

הבמאי דרור מורה, שסרטו "שומרי הסף" הוקרן בבכורה בפסטיבל ירושלים 2012, אמר: "לא ראיתי את הסרט אבל אני חייב לסמוך על טעמם של הלקטורים שבחרו את הסרטים לפסטיבל. יגאל עמיר הוא יצור מתועב ורצח רבין היה אחת הנקודות הקשות בחיי, אבל אם יש בסרט משהו מעבר ליגאל עמיר משכיב את בנו, שזה מה שהתפרסם בתקשורת בימים האחרונים, ואם יש בו התמודדות אמיתית עם הרצח, ואם למשל עמיר מתראיין בו ומסביר מה השפיע עליו לבצע את הרצח — ולכן החליטו שראוי להקרינו — אז ההתקפלות של הפסטיבל מבישה. אם קבעתם שהסרט ראוי לפי קריטריונים מהותיים, מקצועיים ואמנותיים, ולא סתם משיקולי מציצנות, אני חושב שזו התקפלות מבישה שאומרת, יש לנו צנזור והוא מחליט מה טוב ומה לא. תארי לך שהסרט 'גט' למשל, שהשתתף בפסטיבל בשנה שעברה, לא היה מוצא חן בעיני אריה דרעי והוא היה מחליט שהסרט הזה מוציא דיבת הרבנות רעה – האם גם אז היו מוציאים את הסרט מהפסטיבל? זה מדרון חלקלק ולכן מסוכן".

יו"ר מועצת הקולנוע, דוד אלכסנדר, שקולו לא נשמע מאז פרצה הסערה סביב הסרט על יגאל עמיר ופסטיבל ירושלים, הביע היום שביעות רצון מהפשרה שהושגה בין השרה רגב לבין מנכ"לית הפסטיבל נועה רגב. "אני שמח שהנהלת הפסטיבל גילתה רגישות והתחשבות בדעת הקהל -שחצתה מחנות ועמדות אידיאולוגיות - ונקטה בפשרה ראויה ומכובדת", אמר אלכסנדר להארץ. "למרב הצער ועוגמת הנפש, החיים אינם מזמנים לנו חלוקה חד משמעית להחלטות של טוב ורע. לפעמים כשאני מתקשה להחליט (משום שכל הצדדים צודקים במשהו) אני נזכר שיש גם אפשרות לדרך-אמצע".

אלכסנדר אמנם לא השתתף בפגישה שהתקיימה אתמול בין השרה למנכ"לית הפסטיבל, אך סייע טלפונית לגבש את הפשרה שהושגה בין הצדדים. כשהתבקש אלכסנדר להתייחס לטענות שהשמיעו רבים בעקבות הפשרה, ולפיהן מדובר בצנזורה בעייתית המושגת באמצעות איום בשלילת תקציבים, אמר: "חבל מאד מאד על התלהטות היצרים הבלתי נלאית. מותר, רצוי וגם אפשר להרגיע".

גידי אורשר, מבקר הקולנוע של גלי צה"ל וחבר ועד האקדמיה הישראלית לקולנוע, כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "ליה ואן ליר, שעזבה אותנו לפני חודשים אחדים, היתה שולחת את רגב לכל הרוחות. אבל ההנהלה הנוכחית של הפסטיבל עשויה כנראה מחומרים אחרים (...) ולכן במאי הקולנוע הישראלים, עלילתיים ותיעודיים, אם יש לכם טיפה של כבוד למקצוע, לתרבות, לליה ואן ליר ולמוסר — הסירו את הסרטים שלכם מהתחרות המגוחכת הזאת פן תידבקו גם אתם באותה מחלה מדבקת של התקרנפות. כי לתקן ולהסביר ולתרץ אחר כך — יהיה מאוחר מדי".

עוד כתב אורשר: "מה פתאום אנחנו פוסלים סרט רק בגלל הנושא שלו, בלי לראות אותו ולהביע כך דעה (...) גם סרט על מנוול קיצוני ימני שנעשה בידי אמן — הוא סרט ראוי לפחות לצפייה ולהצגה".

לעומת זאת, המפיק אריק ברנשטיין, שיציג בפסטיבל שני פרקים מהסדרה התיעודית החדשה שלו "חגיגה בעינים", השמיע היום קול שונה, נגד משיכת סרטים מהתחרות. "אני מנסה להבין מי ירוויח מזה ומי ייענש", אומר ברנשטיין, "כי הבחישות במקרה הזה מגיעות הרבה מעבר לרגב, הן החלו עוד עם בוז'י, שמעון פרס ואיתן כבל, וכרגיל אנחנו נתקעים במשחק מגעיל שלא קשור אלינו ולא לחופש הדיבור, אלא משחק פוליטי שאנחנו במקרה הפיונים הקטנים שנקלעו אליו. לתפישתי כשעושים צעד דרמטי כמו משיכת סרט מהפסטיבל, צריך קודם כל לבחון מה זה משרת, וכרגע לפחות, לא בא לי לעשות זאת ולשרת בכך את ביבי ומירי רגב שיושבים ומחככים ידיהם בהנאה. ואם הסרט על יגאל עמיר הוא גרוע ומזעזע כפי ששמעתי, אז על אחת כמה וכמה".

תגיות: