הקרנת הסרט על יגאל עמיר בפסטיבל ירושלים בספק בשל הצורך לטשטש פני בנו

הנהלת הפסטיבל פנתה למפיקי הסרט: רק אישור בית משפט יאפשר הקרנה בלי טשטוש הפנים. בשבוע שעבר פנתה המועצה לשלום הילד לפסטיבל בעניין זה. במקביל, קולנוענים קוראים להחזיר את הסרט למסגרת הפסטיבל במידה וזכויות הילד יישמרו

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נירית אנדרמן

לאחר שההחלטה להקרין את הסרט התיעודי "אל סף הפחד" על יגאל עמיר ומשפחתו מחוץ לפסטיבל ירושלים עוררה מחאה נרחבת, כעת מתברר שגם השתתפותו בתחרות הרשמית של הפסטיבל מוטלת בספק. זאת בשל מחלוקת משפטית בין יוצרי הסרט לבין הוועד המנהל של הסינמטק הירושלמי, באשר לטשטוש פניו של בנו של עמיר המופיע בסרט.

מקור בהנהלת הסינמטק הירושלמי הסביר הערב (שלישי) ל"הארץ" כי קיים איסור חוקי להקרין את הסרט בלי לטשטש את פניו של הילד, ועקב כך הבהירה הנהלת הפסטיבל למפיקי הסרט כי עליהם לטשטש את פניו או לחלופין להניח לבית המשפט להכריע אם ניתן להימנע מהפעולה הזאת. "אנחנו בלי ריטוש או צו בית משפט לא מוכנים להקרין את הסרט. על פי החוק, ילד של מי שהורשע בפלילים אסור להראות את פניו בסרט כזה, וזו אחריותם של יוצרי הסרט", אמר המקור.

עמיר. בעיה חוקיתצילום: תומר נויברג

בשבוע שעבר פנתה המועצה הלאומית לשלום הילד להנהלת פסטיבל הקולנוע ירושלים בדרישה לטשטש את פניו של בנו של עמיר המופיע בסרט. מנכ"ל המועצה, יצחק קדמן, אמר ל"הארץ" כי אם הפסטיבל לא ייענה לדרישה ויטשטש את פניו של הילד או יוריד את הקטעים שבהם הוא מופיע, בכוונת המועצה לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא צו מניעה להקרנת הסרט.

"חשיפת הילד בשמו, פרצופו ותמונתו המלאים היא עבירה על חוק הנוער", אמר קדמן ל"הארץ". "בעיקר בתקשורת היומית מודעים לצורך הזה לטשטש פרצופים של ילדים, כנראה שבפסטיבל לא היו מודעים לעניין הזה". לדבריו, אם תשובת הסינמטק לא תתקבל מחר בכוונת המועצה להעביר את העניין לערכאות משפטיות. "אם לא נקבל תשובה נפנה בבקשה לבית משפט להוציא צו מניעה בעניין, כך שמה שהנהלת הפסטיבל לא תעשה מרצונה, היא תעשה מתוקף צו כזה". עם זאת, קדמן הבהיר כי פניית המועצה לפסטיבל נעשתה ללא כל קשר לסערה שהתעוררה סביב שאלת הקרנתו של הסרט. "זה לא מענייננו", אמר.

יצחק קדמן. איים בצו מניעהצילום: אמיל סלמן

"אל סף הפחד", סרטם של הבמאי המנוח הרץ פרנק והבמאית קרבצ'נקו, עמד במרכזו של עימות שהתנהל בין שרת התרבות והספורט מירי רגב לבין פסטיבל ירושלים באחרונה. רגב איימה לשלול את התמיכה שמעניק המשרד לפסטיבל אם זה יקרין את הסרט , המתמקד ברוצח ראש הממשלה יצחק רבין וביחסיו עם אשתו ובנו. בסופו של דבר הושגה פשרה בין הצדדים לפיה הסרט יוקרן מחוץ לפסטיבל, כמה ימים לפני פתיחתו, אך למרות זאת ישתתף בתחרות סרטי התעודה שלו.

מפסטיבל הקולנוע ירושלים נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בבדיקה, נפעל בהתאם לחוק".

עצומת יוצרים למען הסרט

ובינתיים התארגנו כ–30 אנשי קולנוע ישראליים למחאה על ההחלטה להקרין את "אל סף הפחד" מחוץ לימי הפסטיבל. במכתב שעליו חתמו, קוראים היוצרים לשרה רגב "להבהיר שאין שום איום תקציבי על הנהלת פסטיבל ירושלים ועל הסינמטק", ולמועצת הקולנוע "להגן על הפסטיבל מפני התערבויות ישירות העוקפות את הנהלים והקריטריונים הקבועים בחוק לתקצוב מוסדות קולנוע".

רשימת היוצרים החתומים על המכתב — שנשלח גם לנשיא המדינה ולהנהלת הפסטיבל — כוללת בין היתר את רונית אלקבץ, ארי פולמן, קרן ידעיה, משה איבגי, דרור מורה וסוהא עראף, וביניהם גם כמה יוצרים שיציגו השנה את סרטיהם בפסטיבל: עדה אושפיז, טובה אשר, סילבינה לנדסמן ולירן עצמור.

היוצרים מבקשים מהנהלת הפסטיבל לשקול בדחיפות את החלטתה להוציא את הסרט מהקרנות במסגרת הפסטיבל. גם אם הדבר נעשה מתוך "התחשבות ברגשות הציבור", הם כותבים, אנחנו רואים בחומרה את ההחלטה. עשייה אמנותית וחופש הביטוי בהכרח פוגעים לעיתים ברגשות של ציבור זה או אחר. הציבור שייפגע מסרט זה אינו חשוב או רחב יותר מצבורים אחרים שנפגעים מיצירות אחרות".

"תפקידנו כאמנים הוא להתבונן ללא פחד בנושאים שהם טאבו ולשאול שאלות קשות ומורכבות", הם כותבים. "החשיפה לכמה שיותר מידע וזוויות הסתכלות בנושאים מעוררי מחלוקת אין פירושה הצדקת מעשים כאלה או אחרים, אלא הכלתם, כדי שנוכל לחשוב באופן עצמאי ולא להיגרר אחרי תעמולה כזאת או אחרת".

אנשי הקולנוע גם התייחסו במכתבם לוויכוח שהתעורר סביב איומה של השרה רגב לשלול את התמיכה מתיאטרון אל מידאן. "הזעקה הצודקת שעולה בעוצמה רבה בחודש האחרון בעניין הקול המזרחי וקולות מהפריפריה בכלל, חייבת להישמע ולהפוך למעשים. צנזורה היא ההפך מכך!", כתבו הקולנוענים. "הפערים בין קבוצות שונות באוכלוסיה בנגישות לתרבות, ביכולת לרכוש השכלה, הם בלתי נסבלים ודורשים שינוי מהיסוד! בסולידריות וכמקשה אחת אנו מביעים את תמיכתנו בתיאטרון אל-מידאן במאבקו הצודק, שהוא מאבק של כולנו. קולות מודרים של נשים וגברים, פלסטיניים ואתיופיות, יוצאי ברית המועצות ומזרחיות, חרדים וחילוניות וכל קצוות האוכלוסייה שהם חלק מהזהות של ארצנו חייבים להישמע. זהו רגע מכונן ומאתגר שאפשר להפוך אותו לשינוי תרבותי עמוק ומהדהד!"

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ