ההתבגרות היפה של השחקן ג'וזף גורדון-לוויט

ג’וזף גורדון־לוויט הוא דוגמה חריגה לשחקן ילד שהפך גם לשחקן בוגר מצליח. סרטו הראשון כבמאי, “דון ג’ון”, שבו הוא גם מככב בתפקיד הראשי, איננו סרט גדול או מושלם. ראשוניותו ניכרת בו. אך הוא מעיד על תבונה, תעוזה וכישרון, שמעניין יהיה לעקוב אחריהם

אורי קליין
אורי קליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורי קליין
אורי קליין

מעטים השחקנים הילדים שהיו לשחקנים בוגרים מצליחים (לשחקניות ילדות המעבר לרוב קל יותר). לרבים מהם, עם בגרותם, נוסף ממד ביזארי, לעתים אפילו גרוטסקי. חשבו על גרי קולמן; חשבו על מקולי קאלקין; וגם אם הוא ממשיך לעבוד, לאן נמוגה הקריירה של היילי ג'ואל אוסמנט, שב–1999 היה אפילו מועמד לאוסקר משנה על האופן שבו הכריז בפני ברוס ויליס בעיניים מלאות פחד שהוא רואה אנשים מתים ב"החוש השישי"?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ