זכרו היטב את שמו של הבמאי קסאווייה דולאן, נער הפלא החדש של הקולנוע

הבמאי הקנדי־צרפתי קסאווייה דולאן יצר חמישה סרטים מוערכים וכעת הוא מצלם סרט נוסף ומסקרן מאוד. כשכל זה קורה בגיל 25, לא פלא שמשווים אותו לאלמודובר ולפאסבינדר

אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין

היה משהו יפה ואפילו נוגע ללב בעובדה שבפסטיבל קאן האחרון, פרס חבר השופטים, המוענק לרוב לסרטים בעלי אופי ייחודי ולעתים אף ניסיוני, התחלק בין "שלום לשפה", סרטו של הבמאי הצרפתי ז'אן לוק גודאר בן ה-83, ו"מאמי", סרטו העלילתי הארוך החמישי של הבמאי הקנדי־צרפתי קסאווייה דולאן בן ה-25. היסטוריה שלמה מפרידה בין 1960, שבה גודאר ביים את סרטו הראשון, "עד כלות הנשימה", אחד מאבני היסוד במהפכה ששינתה אז את פני הקולנוע, ל-2009, שבה דולאן, אז בן 19, ביים את סרטו הראשון שלו, "הרגתי את אמא שלי". פער השנים, מרחב הזמן, בין שני היוצרים האלה, האחד עדיין בראשית דרכו, השני עדיין נועז, חשוב ורלוונטי (סרטו של גודאר היה הראשון שהוא ביים בתלת־ממד), הוכיח עד כמה ההיסטוריה של הקולנוע לעולם לא נחה אלא ממשיכה ומתפתחת, למרות רואי שחורות (שגם אני לעתים נמנה עליהם אחרי צפייה ממושכת מדי בסרטים לא מספיק טובים).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ