מבקר הארץ תוהה: למה כל סרטי הקיץ כל כך שיעממו אותי?

העונה החמה מתקרבת לקיצה, לפחות מבחינה קולנועית, ולא נותר אלא להיעצב לנוכח הרדידות שאפיינה את סרטי הפעולה של הקיץ ולהתגעגע לימים שבהם הוליווד סיפקה אקשן מקורי ומרענן

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

לפני ימים אחדים ישבתי באולם בית קולנוע, מחכה שהסרט יתחיל, ועד אז, בנוסף לפרסומות צפיתי בסדרה של קדימונים לסרטים שיוקרנו בקרוב באותו בית קולנוע. כל הקדימונים, שהוקרנו בשרשרת, נדמו לי כמו קדימון אחד ארוך לאותו הסרט. כולם היו סרטי פעולה בעלי גוון עתידני אפוקליפטי; כולם הציגו גיבור נחוש שפולט כמה אמירות הצהרתיות מגמתיות לגבי עתידה של האנושות; כולם הציגו סצנות פעולה שמפלס ההרס בהן רב וכולם לוו בקריינות בומבסטית שהחלה במלים: "בשנה זאת...", כלומר, בשנה זאת תזכו לראות את הסרט המסעיר ביותר שראיתם אי פעם (והאם שמתם לב, שלמרות כל התמורות שחלו במעמדן של נשים, דבר אחד לא השתנה: מעולם לא ראיתי קדימון לסרט, שאם הוא מלווה בקריינות, קריינות זו נאמרת על ידי אשה. זה תמיד קולו הסמכותי העמוק של גבר שקורא לנו לצפות באירוע הקולנועי הבא שעומד להסעיר אותנו; אפילו אם זהו קדימון לסרט שמיועד בעיקרו לקהל של נשים, כמו למשל קומדיה רומנטית או קומדיית מצבים שנשים ניצבות במרכזה). ואז התחיל הסרט שלמענו באתי לבית הקולנוע, וכבר השוטים הראשונים שלו נראו בדיוק כמו השוטים שהוצגו בקדימונים שקדמו לו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ