האם ריבוי היוצרים הצעירים באמת עושה טוב לקולנוע הישראלי?

הקולנוע הישראלי שופע בימים אלה בסרטי ביכורים, תופעה מרגשת ומרעננת – שעלולים להיות לה גם צדדים בעייתיים

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

בשבוע שעבר פורסם שבתחרות הקולנוע הישראלי שתתקיים בסוכות בפסטיבל הסרטים של חיפה ישתתפו השנה שבעה סרטים: "אינרציה" של עידן חגואל, "באבא ג'ון" של יובל דלשד, "ברש" של מיכל ויניק, "התעוררות" של גיא מאירסון, "היורד למעלה" של אלעד קידן, "למה עזבתני" של הדר מורג ו"ציפורי חול" של אמיר י' וולף. מה המשותף לשבעה סרטים אלה? שכולם סרטים ראשונים, או מה שמכונה במקומותינו סרטי ביכורים (היחידי מביניהם שראיתי כבר הוא "היורד למעלה", שנחשף בפסטיבל קאן, ודיווחתי עליו באהדה).

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ