לרגל שחזורו של הסרט המיתולוגי "שלושה ימים וילד" נזכר הצלם דוד גורפינקל ברגעים הדרמטיים על הסט

הגרסה החדשה והמשוחזרת של "שלושה ימים וילד", סרטו של אורי זוהר, מחזירה את צלם הקולנוע לאחד מרגעי השיא האישיים שלו

אורי קליין
אורי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

הצלם דוד גורפינקל קורא לכל מי שמחזיקים בדי־וי־די של הסרט "שלושה ימים וילד", שביים אורי זוהר וגורפינקל צילם, שיצא לאור לפני כמה שנים, להשמיד את העותקים שברשותם. זאת משום שהדי־וי־די עיוות לחלוטין את החזון החזותי שהיה לזוהר ולגורפינקל כאשר יצרו את הסרט הזה, שיצא לאקרנים ב-1967, השתתף בתחרות בפסטיבל קאן, ואף זיכה את כוכבו עודד קוטלר בפרס השחקן הטוב ביותר (בשיחה שקיימתי עמו לפני ימים אחדים סיפר לי גורפינקל שקוטלר לא נכח בטקס חלוקת הפרסים, הוא כבר היה בחזרה בישראל, כי איש לא שיער לעצמו שזה עשוי לקרות). בטקסט שגורפינקל כתב על עשיית "שלושה ימים וילד", שאותו הוא מביא לפגישתו אתי, הוא מספר שבעוד שא.ב. יהושע, שעל סיפור קצר שלו התבסס הסרט, תיאר את ירושלים, שבה הסרט מתרחש כזו "שעננים כבדים וקדרות מרחפת מעליה", זוהר וגורפינקל רצו דווקא שהסרט יביע את תחושת הקיץ הישראלי הבוהק. באותו טקסט כותב גורפינקל: "אחרי ניסיונות מוקדמים הגעתי לתוצאה שאהבנו, שבה כל מה ששחור, עד כמה שניתן, יתקבל כאפור, וכל מה שלבן, כלבן מודגש". בשיחתנו אומר גורפינקל: "בהיותי צלם בתחילת דרכי, לא לגמרי מנוסה, חיפשתי בכל דרך אפשרית איך אפשר לצלם באפור לבן ולא בשחור לבן". ההעתקה של הסרט לדי־וי־די הרסה כל זאת, ולכן גורפינקל קורא שלא לצפות בה עוד, ואם היא נמצאת ברשותו של מישהו (כמוני, למשל), להשמידה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ