האובססיה של הקולנוע עם התא המשפחתי - האזרח קליין - הארץ
פסטיבל קאן

האובססיה של הקולנוע עם התא המשפחתי

רבים מהסרטים שהוצגו השנה בקאן, לרבות הסרטים הישראלים, הציגו סיפורים משפחתיים. מה פשר העיסוק הבלתי נגמר בתא המשפחתי, ומה אפשר ללמוד מכך על הנקודה ההיסטורית שבה אנו נמצאים?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי קליין
אורי קליין

אין שוחרי תרבות שלא יזהו מיד את המשפט "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה", כזה הפותח את הרומן של לב טולסטוי "אנה קרנינה". משפט זה חלף במוחי כמה פעמים בזמן שצפיתי ברבים מסרטי התחרות בפסטיבל קאן ה-69, שיינעל ביום ראשון. זאת כיוון שהמשפחה היוותה בהם נושא מרכזי (אני כותב שורות אלה כשהתחרות אך ורק חצתה את קו האמצע שלה, אך ממה שידוע לי על יתר הסרטים, העיסוק במשפחה ימשיך גם בכמה מהם).

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ