במציאות של עובדות אלטרנטיביות, טוב שיש במאים כמו קן לואץ'

הקולנוע הריאליסטי של לואץ' וממשיכי דרכו הולך ונעלם מהמסכים, אבל העיסוק בסוגיית המציאות בקולנוע לא יסתיים לעולם. האם בכלל יש דבר כזה קולנוע ריאליסטי?

אורי קליין
אורי קליין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי קליין
אורי קליין

בשבוע הבא יעלה לאקרנים בישראל, לאחר ציפייה ארוכה למדי, "אני, דניאל בלייק", סרטו של הבמאי הבריטי קן לואץ', שבחודש מאי האחרון זיכה אותו בפעם השנייה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. למרות שזהו סרטו הטוב ביותר של לואץ' מזה כמה שנים, הבחירה הפתיעה, כי התחרות הרשמית אשתקד היתה חזקה במיוחד, וסרטו של לואץ', למרות איכויותיו, נדמה מעט צנוע בהשוואה לכמה מעמיתיו לתחרות אשתקד, כגון "הסוכן" של אסגר פרהאדי, שמוקרן כעת בישראל, "בגרות" של כריסטיאן מונג'יו, "טוני ארדמן" של מארן אדה, שאף הוא מוקרן במקומותינו בימים אלה, "אמריקן האני" של אנדראה ארנולד, "היא" של פול ורהובן, כמו גם סרטים חדשים של במאים שבקאן אוהבים לאהוב במיוחד, כגון פדרו אלמודובר, קסאווייה דולאן, ברונו דימון וג'ים ג'רמוש (שאני שמח מאוד שנמצא מפיץ מקומי לסרטו היפהפה "פטרסון", ואף הוא עולה לאקרנים בישראל בשבוע הבא במקביל לסרטו של לואץ').

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ